בתוכנית 'שעתיים לשבת' עם מני גירא שוורץ הובא ווארט על הפסוק: "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט". נשאלת השאלה מדוע נאמר "פעלו" בלשון יחיד ולא "פעליו", ומיד לאחר מכן נאמר "כל דרכיו משפט" בלשון רבים ולא "כל דרכו". הביאור הוא שאדם יכול לעיתים לתרץ ולהסביר מעשה מסוים שעשה, אך כאשר מציבים מולו מעשה אחר שסותר את הראשון, הוא מתקשה להסביר מדוע כאן נהג כך וכאן אחרת.
אצל הקדוש ברוך הוא, לעומת זאת, כל מעשה נידון בפני עצמו, ולכן נאמר "פעלו" בלשון יחיד, ואילו "כל דרכיו משפט" נאמר בלשון רבים. גם כאשר עורכים את המעשים יחדיו, "כל דרכיו משפט".
בהמשך הפרשה נאמר: "כי חלק השם עמו יעקב חבל נחלתו". בספרים מבואר שהמילה "חבל" היא מלשון משכון, על פי הכתוב "אם חבול תחבול", ומכאן שקדושתו של יעקב אבינו חקוקה כביכול בכיסא הכבוד. רבי משה מקוברין מבאר שחבל עשוי משזירה של כמה חוטים, וכפי שמבאר רש"י, החבל בנוי משלושה חוטים - יעקב, יצחק ואברהם - ושלוש זכויות האבות.
עוד באתר:
כוחה של האחדות
רבי משה מקוברין מוסיף שגם אם נפגם חוט אחד, אין הדבר פוגע בחוזקו הכללי של החבל. כך גם עם ישראל: כאשר החבלים שזורים ומלוכדים יחד, כל חוט מתחזק ומתחסן מול המבקשים לפגוע בו. גם אם חלילה חוט אחד קרוע או אדם אחד פגום, אחדות ישראל מסייעת להביא תיקון לכולם, משום ש"כל ישראל ערבים זה לזה".
הדברים מתקשרים גם לחג הסוכות: בגמרא נאמר שכל ישראל ראויים לשבת בסוכה אחת, הזוהר מכנה את הסוכה "סוכת שלום", וגם ארבעת המינים ניטלים באגודה אחת.
האזינו לווארט מתוך התוכנית 'שעתיים לשבת' ב'קול חי מיוזיק':
