אנחנו מדברים על "שבירת סטריאוטיפים", מזהירים מפני סטריאוטיפים ומייחסים אותם כמעט לכל קבוצה בחברה – אבל מאיפה בכלל הגיעה המילה? בפינת "מאיפה אתה יודע את זה" במשדר הצהריים של "קול חי" בהגשת אריאל ברמן, חזר עפר גדנקן יותר מ-200 שנה לאחור וגילה כי הביטוי שמזוהה כיום עם דעות ותפיסות מקובעות נולד דווקא בעולם הדפוס.
עד סוף המאה ה-18 נאלצו מדפיסים להרכיב כל עמוד בספר ממאות אותיות נפרדות. לאחר השלמת ההדפסה פורקו האותיות כדי שיהיה אפשר להשתמש בהן לעמודים הבאים. אם התעורר בהמשך צורך במהדורה נוספת של הספר, היה צורך להרכיב מחדש את העמודים – תהליך ממושך ומורכב. גם פעולת מכבש הדפוס עצמה יכלה להזיז או לפגוע באותיות ולגרום לטעויות.
בשנת 1795 פיתח המדפיס הצרפתי פירמן דידו שיטה שאפשרה ליצור יציקת מתכת קשיחה של עמוד שלם. במקום לשמור את מאות האותיות הבודדות במקומן, ניתן היה לשמור את הלוח היצוק ולהשתמש בו פעם נוספת בעת הצורך. החיסרון היה ברור: מרגע שהעמוד נוצק, כבר אי אפשר היה להזיז אות בודדת ולשנות אותו בקלות.
עוד באתר:
מכאן נולד השם "סטריאוטיפ", מחיבור של מילים שמשמעותן קשורה למוצקות ולהטבעה. בהמשך עשתה המילה את דרכה מעולם הדפוס אל עולם הרעיונות. גדנקן סיפר כי בשנת 1922 השתמש עיתונאי אמריקני במושג כדי לתאר "תמונות קבועות בתוך הראש" – כלומר, תבניות שאנחנו יוצרים ביחס לאנשים ולקבוצות ומתקשים לשנות לאחר שהתקבעו.
הקשר בין שתי המשמעויות הפך גם לנקודת הסיום המשעשעת של השיחה. ממש כפי שלוח הדפוס היה "יצוק מראש" ולא ניתן לשינוי פשוט, כך סטריאוטיפ מתאר כיום תפיסה שנקבעה מראש והתקבעה בתודעה. אלא שכפי שהזכיר אריאל ברמן בסיום הפינה, בניגוד ללוחות המתכת הישנים – סטריאוטיפים אנושיים דווקא אפשר, ולעיתים גם כדאי, לשנות.
האזינו לדברים המלאים, מתוך 'משדר הצהריים' בהגשת אריאל ברמן:
