היקף ההתקשרויות של צה"ל עם המכון למחקרי ביטחון לאומי זינק בתוך שנתיים מתשע הזמנות בשנת 2023 ל-83 בשנת 2025 – עלייה של כ-822%. כך עולה מתחקיר שפורסם ב'עולם קטן', המבקש לבחון את מעורבותו ההולכת וגדלה של המכון בהעברת פעילויות חינוך והעשרה לחיילים ולקצינים.
לפי הנתונים שהוצגו בתחקיר, עד שנת 2022 לא תועדו התקשרויות בין הצבא למכון. בשנת 2023 נרשמו תשע הזמנות, מהן שלוש עבור קצינים בכירים. בשנת 2024 זינק המספר ל-80 הזמנות – 48 לקצינים בכירים, 25 לקצינים זוטרים ושבע לחוגרים ולנגדים. בשנת 2025 בוצעו 83 הזמנות, מהן 47 עבור קצינים בדרגת רב-סרן ומעלה, 16 לקצינים זוטרים ו-20 לחוגרים ולנגדים.
עיקר הפעילות של INSS מול צה"ל כולל הרצאות, סיורים ותוכני העשרה בנושאי ביטחון לאומי. המכון מגדיר את עצמו כגוף מחקר עצמאי וא-מפלגתי, ובראשו עומד ראש אמ"ן לשעבר, אלוף במילואים תמיר הימן. באתר המכון מוצג גם מרכז הדרכה המארח פעילויות לקבוצות שונות.
עוד באתר:
לצד הנתונים הכמותיים, התחקיר מציג פרסומים ושותפויות של המכון כבסיס לטענה כי חלק מחוקריו מקדמים עמדות מדיניות המצויות במחלוקת ציבורית. בין הדוגמאות הוזכרו תמיכה של חוקרים בהסדר הכולל הקמת מדינה פלסטינית, עיסוק בגיוס חרדים ובמחאות אנשי מילואים ושיתוף פעולה עם פרויקט להכשרת מקבלי החלטות במחנה הליברלי-דמוקרטי. עוד צוינו שיתופי פעולה ותרומות מגופים כגון IDEA, הקרן החדשה לישראל, FEPS ו-Goldman Sonnenfeldt Foundation.
בתחקיר נטען כי הגידול בפעילות בקרב דרגי הפיקוד מחייב שקיפות בנוגע לבחירת ספקי התוכן, למנגנוני הפיקוח ולאיזון בין מגוון העמדות המוצגות למפקדים. עם זאת, עצם קיומן של עמדות מדיניות בקרב חוקרי המכון אינו מוכיח כי הן הועברו במסגרת הפעילויות שהוזמנו בידי צה"ל. בפרסום שהועבר לא נכללה תגובת צה"ל או INSS לטענות, ולא פורטו תכניהן של כל אחת מההזמנות.
