חמישה מששת מתקני ההתפלה הגדולים בישראל פועלים באופן חלקי, ותפוקת המים המותפלים עומדת כיום על כ-60% בלבד מהכמות היומית המיוצרת בשגרה. המחסור מושלם באמצעות הגברת השאיבה מהכנרת ומקידוחים, כך לפי נתונים שהוצגו היום (חמישי) בוועדה לביקורת המדינה בכנסת.
המשבר החל בסוף אוגוסט בעקבות פריחת אצות חריגה ועלייה קיצונית בעכירות מי הים, שהובילו להשבתה או לצמצום פעילותם של חמישה מתקנים. מנכ"ל רשות המים, יחזקאל ליפשיץ, הסביר כי מדדי העכירות, העומדים בשגרה על 3 עד 4, הגיעו באזורים בדרום ל-15 ואף ל-20. הפעילות נעצרה מחשש לפגיעה בלתי הפיכה בממברנות ובהמשך חודשה בהדרגה.
נכון להיום, מתקן ההתפלה בחדרה פועל בתפוקה מלאה ואף מוגברת, בעוד חמשת המתקנים האחרים פועלים באופן חלקי. ברשות המים נערכים לאפשרות שהמצב יימשך עד סוף 2026, אך מדגישים כי ניתן להמשיך לספק את צורכי המים הביתיים והחקלאיים. מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין, הבהיר כי אספקת המים לבתים לא נפגעה וכי אין כל בסיס לטענות על מתקפת סייבר.
עוד באתר:
משרד מבקר המדינה הציג בדיון נתונים שלפיהם בשנת 2024 הופקו כ-540 מיליון מטרים מעוקבים של מים מותפלים, בעוד כושר הייצור שנקבע בהסכמי הזיכיון עמד על כ-800 מיליון מטרים מעוקבים. היקף המים שלא הותפלו במהלך השנה הגיע לכ-225 מיליון מטרים מעוקבים – כמות השווה לכשליש מנפח המים הזמינים בכנרת.
עוד עלה כי רשות המים טרם השלימה תוכנית אב כוללת למשק המים. נציגי המבקר התריעו כי העיכוב בתכנון ארוך הטווח מקשה על היערכות להשבתה ממושכת של מתקני התפלה. נכון לספטמבר 2026 מפלס הכנרת נמוך בכ-41 סנטימטרים מהקו האדום התחתון, ובאקוויפר החוף נרשמה לאורך השנים החמרה בהיקף זיהום המים.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר, אמר כי האירוע ממחיש את הצורך בשמירת הכנרת והאקוויפרים כרזרבה אסטרטגית. "אנחנו לא יכולים לצפות את הכול, אבל אנחנו צריכים להכין את עצמנו לאירועי מצוקה מהסוג הזה", אמר. לדבריו, לצד הרחבת ההתפלה נדרשת המדינה להימנע מהישענות מוחלטת על מקור אחד.
רשות המים הנחתה את המתקנים להגדיל את מלאי הממברנות כדי לאפשר החלפה מהירה במקרה של נזק. במקביל פנתה הרשות למדינות ובהן איחוד האמירויות וסינגפור כדי ללמוד מניסיונן. הוועדה החליטה לקיים דיון מעקב נוסף לבחינת הטיפול במשבר וההיערכות לתרחיש של השבתה ממושכת.
