בליכוד, בציונות הדתית ובש"ס תקפו בחריפות את פסיקת בג"ץ, שאסרה על נציגי המפלגות בקלפיות להעביר בזמן אמת למטות מידע על זהות האזרחים שכבר הצביעו. פסק הדין הפך את החלטת מליאת ועדת הבחירות המרכזית, שאישרה את העברת הנתונים ברוב של 19 תומכים מול 11 מתנגדים.
בליכוד טענו כי ההכרעה היא "פגיעה פוליטית מכוונת ביכולתן של מפלגות הימין להוציא את מצביעיהן לקלפיות". בתגובת המפלגה נכתב: "דמוקרטיה זה שלטון העם. בג"ץ לא יחליט במקומכם, בואו להצביע".
המפלגה תקפה אישית גם את יו"ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג, וטענה כי הוא משנה את כללי הבחירות כחודש לפני פתיחת הקלפיות. בליכוד קשרו את ההכרעה לאפשרות שהממשלה הבאה תמנה שופטים רבים לבית המשפט העליון, וטענו כי מדובר בניסיון לפגוע בשלטון הימין.
עוד באתר:
סגן יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, ח"כ ארז מלול מש"ס, אמר כי הפסיקה פוגעת בהליך הדמוקרטי וביכולת המפלגות לעודד את תומכיהן לממש את זכות ההצבעה. לדבריו, "מניעת המידע מהמפלגות תפגע ביכולתן להניע מצביעים ועלולה להוריד את שיעורי ההצבעה".
בציונות הדתית טענו כי ההחלטה נועדה לפגוע במאמצי מפלגות הימין להביא את תומכיהן לקלפיות. "בג"ץ לא יבחר במקום הציבור", מסרה המפלגה. "אנחנו נגיע לכל מצביע, נוציא את המחנה הלאומי לקלפיות וננצח".
בג"ץ קבע כי נציגי המפלגות אינם רשאים להשתמש במידע שנחשף בפניהם במסגרת תפקידם בקלפי לצורך המרצת מצביעים. חוות הדעת המרכזית נכתבה בידי השופטת יעל וילנר, ואליה הצטרפו השופטים אלכס שטיין וחאלד כבוב. לפי ההכרעה, החוק אינו מעניק הסמכה להעביר את הנתונים למפלגות, והשימוש בהם פוגע בפרטיות הבוחרים. פרטי הפסיקה.
האיסור אינו עוסק בעצם הפעלת מערכת "אלקטור", אלא בהזנת מידע שהתקבל מנציגי המפלגות בקלפיות על אזרחים שהגיעו להצביע. ללא הנתונים בזמן אמת יתקשו המטות לזהות אילו מתומכיהם טרם מימשו את זכות ההצבעה ולפנות אליהם באמצעות שיחות טלפון, פעילים והסעות.
הסוגיה עברה כמה גלגולים משפטיים. סולברג אסר בתחילה להעביר את המידע, אך בעקבות עתירת הליכוד קבע בג"ץ כי מליאת ועדת הבחירות צריכה לדון בנושא. המליאה הפכה את החלטת היו"ר ואישרה את הפרקטיקה בכפוף למגבלות, אולם עתירה נוספת הובילה לדיון בשאלה המהותית ולפסילה הסופית של העברת הנתונים.
