מחלוקת התגלעה בצמרת משרד המשפטים בשאלה אם לתמוך בפסילת יו"ר בל"ד, סאמי אבו שחאדה, מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-26. לפי פרסום של העיתונאי אבישי גרינצייג ב-i24NEWS, בכירים במערך הייעוץ המשפטי ובפרקליטות הציגו עמדות מנוגדות בנוגע למשמעותם המשפטית של דברים שפרסם אבו שחאדה למחרת טבח 7 באוקטובר.
במהלך הדיונים תמכו המשנה ליועצת המשפטית לממשלה ומנהל מחלקת הבג"צים בפסילתו של אבו שחאדה. גם ראש מחלקת הביטחון בפרקליטות, עו"ד יובל אברמזון, הביע עמדה נחרצת בעד הפסילה וסבר כי יש מקום לאתגר את ההלכות המצמצמות שקבע בג"ץ לאורך השנים בנוגע לפסילת מועמדים ורשימות.
מנגד, המשנה לפרקליט המדינה סבר כי הדברים שהוצגו אינם מובהקים דיים כדי להצדיק את פסילת המועמד. לעמדה זו הצטרף עו"ד יונתן ברמן ממחלקת הבג"צים, שטען כי תקדימי בית המשפט העליון אינם מאפשרים פסילה על בסיס התשתית שהונחה. במהלך הדיון נשמעה גם עמדה שלפיה הדברים קשים וצורמים, במיוחד בשל פרסומם ב-8 באוקטובר 2023, אולם יש להעדיף במקרה זה את חופש הביטוי. עוזר היועמ"שית, עו"ד יונתן קרמר, לא הביע עמדה, ואילו פרקליט המדינה לא התייחס לסוגיה במהלך הישיבה.
עוד באתר:
במוקד הדיון ניצב טקסט שפרסם אבו שחאדה בערבית יום לאחר מתקפת חמאס. בדבריו התייחס ל"פירות המדיניים של הקרב" וקרא ל"התנגדות" לשתף גורמים פלסטיניים ומדינות ערב במסלול המדיני שייפתח בעקבותיו. הוא כתב כי נדרש תיאום כדי לסיים את הקרב "במינימום האבדות האפשרי ולהשגת המטרות", וכי ניהולו ללא שיתוף גורמים נוספים יאריך אותו ויפגע באפשרות להשיג הישגים מדיניים.
השאלה המשפטית היא אם ההתבטאות עומדת ברף הגבוה שנקבע בסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, המאפשר לפסול מועמד בשל תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל. בפסיקות קודמות קבע בית המשפט העליון כי פסילה היא צעד חריג הדורש ראיות ברורות, חד-משמעיות ומשכנעות. בשנת 2022 ביטל בג"ץ את החלטת ועדת הבחירות לפסול את רשימת בל"ד, לאחר שקבע כי התשתית הראייתית שהוצגה לא עמדה ברף הנדרש.
היועצת המשפטית לממשלה החליטה בשלב זה שלא לגבש עמדה סופית. לפי הדיווח, היא מבקשת להמתין לתגובתו של אבו שחאדה ולהסבריו למשמעות הדברים שפרסם ולעיתוי פרסומם. רק לאחר קבלת עמדתו צפויה היועמ"שית להכריע אם המדינה תתמוך בבקשת הפסילה או תתנגד לה.
