בתוכנית 'השראה יומית' עם הרב יצחק פנגר עסק הרב בהכנה ליום הכיפורים, כחלק מתהליך התשובה וההתחדשות. הרב הסביר כי בראש השנה יש לאדם אפשרות "להיוולד מחדש" ולבצע "חישוב מסלול מחדש", ולא להישאר כבול למה שהיה. לדבריו, הביטוי "היום הרת עולם" מבטא את הלידה המחודשת, אך בספר ירמיהו מופיע הביטוי במשמעות הפוכה: הנביא אומר "ותהי לי אמי קברי ורחמה הרת עולם", כלומר הלוואי שהרחם יישאר מלא לעולם והוא לא ייוולד לעולם. הרב הציב את שני הצדדים זה מול זה: אפשר להישאר תקועים, ואפשר להתחיל מחדש.
בהמשך הסביר הרב את משמעותו של "כל נדרי" ואת השאלה מדוע מעמד התרת הנדרים הפך לאחד הרגעים המרגשים בפתיחת יום הכיפורים. הרב קשר זאת לנדרים, לשבועות, לחרמות ולקבלות שמגבילות את האדם ומונעות ממנו להתקדם. לדבריו, "אני רוצה באמת להיוולד מחדש", ולכן יש להתיר גם את ה"עבריינים" שבתוכנו – המקומות שבהם האדם אומר לעצמו שהוא אינו מסוגל להשתנות. בתוך הדברים הסביר את ההיתר להתפלל ביום הכיפורים עם "פושעי ישראל", והביא את משל החלבנה שבקטורת: אף שריחה אינו טוב, היא חלק מהקטורת, ללמד שגם החלקים החלשים באדם אינם דבר שאפשר להתעלם ממנו.
בנוגע לסליחה לאחר, הרב הזכיר את דברי חז"ל: "כל המעביר על מידותיו, מעבירין לו על כל פשעיו", והסביר כי היכולת לסלוח ולהעביר על המידות קשורה גם לענווה. לאחר מכן הביא את דברי רבי חיים שמולביץ על אדם שנפטר והוחזר לחיים, ולאחר מכן סיפר כי בשמים אמרו עליו שלא יעמדו עמו בדקדוק, משום שלא העמיד עצמו על מידותיו. בהמשך הזכיר הרב את האנוסים בתקופת האינקוויזיציה בספרד ובפורטוגל, שבחוץ נראו נוצרים אך בסתר קיימו מצוות, וביום הכיפורים התירו להם להצטרף לקהילה ולא דחו אותם.
עוד באתר:
עוד עסק הרב בתפילת הכהן הגדול בצאתו מקודש הקודשים, ובמיוחד בבקשה "שנה שלא תפיל אישה פרי בטנה". לדבריו, מעבר לפשט התפילה, ניתן לראות בכך רמז לפוטנציאל שנמצא בתוך האדם. הוא דימה את הרגע הרוחני ל"היריון" של רעיון, שאיפה או יכולת שטרם יצאו לעולם, והדגיש את הסכנה שהפוטנציאל יישאר בפנים ולא יתממש.
כדי להמחיש זאת הביא את סיפור הגמל: אמו הסבירה לו מדוע ניתנו לו דבשת, תאי דם אליפטיים, רגליים ארוכות, כפות רגליים בשרניות וריסים ארוכים – כולם מותאמים לחיים במדבר. הגמל שאל לבסוף מדוע עם כל המערכת הזאת הם נמצאים בספארי ברמת גן. השאלה נועדה להמחיש את הצורך לממש את היכולות שניתנו לאדם.
לסיום הביא הרב את סיפורו של אדולפו קמינסקי, שעזב את בית הספר בגיל 13 ולמד כימיה וזיוף. לדבריו, קמינסקי זייף בהתנדבות יותר מ־14 אלף תעודות זהות ליהודים בצרפת כדי להצילם בשואה. הוא סיפר: "אני מספיק לזייף שלושים מסמכים בשעה, ואם הייתי ישן שעה, שלושים איש היו מתים". המסר שהציג הרב היה שעל האדם להכיר בכישרון, בזמן ובפוטנציאל שלו, להתיר את הקשרים שמחזיקים אותו בעבר, ולפתוח דף חדש.
האזינו לדברים המלאים מתוך התוכנית 'השראה יומית' ב'קול חי':
