אחרי כמה שנים שבהן תפילות יום הכיפורים בתל אביב הפכו ממעמד רוחני מוקד מחלוקת ציבורית ומשפטית, השנה נרשמה, לפחות מבחינת אנשי 'ראש יהודי', תמונה שונה לחלוטין.
בפינת "החדשות הטובות" בתוכנית 'מגזין הצהריים' ב'קול חי', בהגשת אריאל ברמן, שוחח המגיש עם ישראל זעירא, יו"ר ארגון 'ראש יהודי', שסיפר על תפילת יום הכיפורים הציבורית שנערכה בגן מאיר. "הרגשת תיקון?", שאל ברמן.
"מאוד", השיב זעירא. לדבריו, בשנים האחרונות הוא מזהה תהליך של התקרבות ליהדות בקרב ציבור רחב בישראל, ובפרט בקרב צעירים.
עוד באתר:
"אני חושב שעם ישראל עובר מהפך רוחני", אמר. "בשנים האחרונות זה הולך ומתעצם. יש ממש מיליונים של אנשים, לא רק בתל אביב, במיוחד צעירים, שממש מתקרבים לקדוש ברוך הוא ומגלים מצוות מעשיות".
זעירא ציין את אירועי הסליחות, בתי הכנסת והכותל כדוגמאות לתופעה. לדבריו, "בתי הכנסת מפוצצים באנשים צעירים שבאים לסליחות", גם כאלה שלא גדלו בבית שבו השתתפו באירועים מסוג זה. לדבריו, הציבור "צמא ליהדות", והאתגר מבחינת הארגונים העוסקים בכך הוא לתת מענה לביקוש הזה.
מהקורונה לכיכר דיזנגוף
בהמשך חזר זעירא לתחילתן של תפילות יום הכיפורים ההמוניות בתל אביב. לדבריו, היוזמה החלה בתקופת הקורונה, כאשר מגבלות התקופה אילצו את המתפללים לצאת מבתי הכנסת ולעבור למרחב הפתוח.
"היינו צריכים לצאת מבית הכנסת", סיפר. "עשינו תפילה, עשינו קבלות שבת רגילות בכיכר, וזה לאט לאט צבר תאוצה". כשהגיעו הימים הנוראים, נערכה במקום תפילה גדולה. "ציפינו ל-200, הגיעו 700", סיפר. בשנה שלאחר מכן, לדבריו, מספר המשתתפים כבר הוכפל.
זעירא הדגיש כי באותן שנים התפילות נערכו עם מחיצה, לדבריו באישור העירייה, וללא מחלוקת מיוחדת סביב הנושא. "היה ברור שתהיה מחיצה", אמר. "אלה היו דברים ברורים ופשוטים. אף אחד לא התנגד".
לדבריו, גם כאשר נערכה התפילה במרחב הציבורי, לא הייתה כפייה כלפי מי שבחר לעמוד מחוץ לאזור המופרד. "מעולם לא כפינו על אף אחד שום דבר", אמר. "לא אמרנו ולא הערנו לאף אחד. שמחנו שבאים אנשים מכל הסוגים, הגוונים והצבעים ומתפללים".
השיא: כ-2,500 מתפללים בכיכר
זעירא סיפר כי בשנה שלאחר מכן הגיע מספר המשתתפים, לדבריו, לכ-2,500 איש. "הגיעה אווירה, היה חשמל באוויר, אווירה של אחדות", תיאר. "השופר איחד את כולם, והייתה ממש תפילה מרגשת". לדבריו, גם דמויות חילוניות מוכרות השתתפו בתפילה והביעו לאחר מכן התרגשות מהאירוע.
אלא שבהמשך, על רקע המאבק הציבורי סביב הרפורמה המשפטית והבחירות לעיריית תל אביב, החריפה המחלוקת סביב תפילות בהפרדה במרחב הציבורי. זעירא טען כי 'ראש יהודי' הפך באותה תקופה למוקד לביקורת פוליטית וציבורית, וכי המחלוקת סביב המחיצה קיבלה ממדים שלא היו קיימים קודם לכן.
"בג"ץ אמר שתפילה אורתודוקסית אינה הדרה"
במהלך השיחה התייחס ברמן גם להליכים המשפטיים שהתנהלו סביב תפילות בהפרדה.
זעירא אמר כי מבחינתו, עצם הטענה שתפילה אורתודוקסית עם מחיצה מהווה הדרה הייתה שגויה. לדבריו, בפסקי הדין שניתנו בנושא הוכרה האפשרות לקיים תפילה אורתודוקסית תוך שמירה על כללי ההלכה, ובכך למנוע מצב שבו ציבור דתי אינו יכול להתפלל בהתאם לאמונתו.
עם זאת, זעירא ציין כי המחלוקת סביב השימוש בכיכר דיזנגוף לא נפתרה לחלוטין, והעירייה מנעה בהמשך קיום תפילות במקום מטעמים הנוגעים לשימוש בכיכר. בפועל, בשנתיים האחרונות הועברה תפילת יום הכיפורים לגן מאיר.
כ-2,000 איש בתפילת נעילה
לדברי זעירא, השנה השתתפו בתפילת נעילה בגן מאיר כ-2,000 בני אדם. "הייתה ממש תפילה מרוממת ומאחדת ומגבשת", סיפר. "עם שירים יפים, וזו רוממות גדולה".
ברמן תהה אם לאחר שנים של עימותים אפשר לומר שהרוחות נרגעו וכי עצם קיומה של תפילה בהפרדה במרחב הציבורי התקבל מחדש. זעירא השיב בזהירות כי הוא מקווה שכן, אך ציין כי המחלוקת טרם נעלמה לחלוטין.
לדבריו, גם השנה התנהל ויכוח נוסף סביב אירוע סליחות של איגוד רבני קהילות בחוף תל ברוך, לאחר שהעירייה, לדבריו, ביקשה להתנות את קיום האירוע בכך שלא יוצבו מחיצות.
בסופו של דבר, סיפר, הוגשה עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ולאחריה התאפשר לקיים את האירוע בהפרדה.
"נקווה שעד השנה הבאה הכול יתייצב"
לקראת סיום השיחה ביקש ברמן לחזור לטון החיובי של הפינה. "טוב, אז נקווה שעד השנה הבאה יהיה עוד זמן לעכל את הנהלים הישנים שמתחדשים עכשיו", אמר. זעירא מצדו סיכם את השנה בתחושת סיפוק מהתפילה שנערכה בגן מאיר ומההשתתפות הרחבה.
מבחינתו, אחרי כמה שנים שבהן התפילה הציבורית ביום הכיפורים הפכה לסמל של מחלוקת, השנה לפחות חזרה הבמה אל התפילה עצמה.
האזינו לראיון המלא מתוך 'מגזין הצהריים' של 'קול חי' בהגשת אריאל ברמן:
