המעבר מיום הכיפורים לחג הסוכות דומה לנחיתה אחרי טיסה: כולנו רוצים שהיא תהיה רכה ותסתיים במחיאות כפיים, אבל לא תמיד זה קורה. אחרי יום של תפילה, רוממות וקבלות טובות, נדרשים בתוך זמן קצר לעסוק בסנטימטרים, בסכך, בקישוטים ובהכנות לסעודות החג.
לדברי המאמנת הרגשית דסי זייבלד, אין מדובר בנפילה מהמדרגה הרוחנית, אלא בהמשך של אותה עבודת השם בדרך אחרת. ביום הכיפורים החיבור נעשה באמצעות תפילה, רצינות ויראה, ואילו בסוכות הוא מתבטא בבנייה, בעשייה ובשמחה: "אנחנו נעים על אותו ציר של חיבור להשם – רק בכל פעם בדרך אחרת".
זייבלד הציגה את הדברים בריאיון ליונת קפלן בתוכנית 'הבמה שלך' ב'קול חי'. היא הדגישה כי הציווי "ושמחת בחגך" עלול להיות קשה במיוחד למי ששולחן החג שלו אינו שלם – בעקבות מחלה, אובדן, קושי בפרנסה, ריחוק במשפחה, משבר זוגי או התמודדות בחינוך הילדים.
עוד באתר:
היא שיתפה כי לאחר פטירת תינוקה, כניסת השבת הייתה עבורה הזמן הקשה ביותר. במשך השבוע הייתה עסוקה בעבודה ובמטלות, אך כשהגיע השקט של שבת עלו הכאב והדמעות. לדבריה, דווקא הזמנים שבהם מצופה מהאדם להרגיש שלמות ושמחה עלולים להציף את החסר ואת הקשיים שלא קיבלו מקום בשגרת היום.
למרות הקושי, זייבלד ביקשה להדגיש כי האפשרות להגיע לשמחה קיימת: "אם התורה מצווה אותנו לשמוח – סימן שאפשר. צריך רק למצוא את הדרך". לשם כך הציגה חמישה כלים מעשיים שאפשר ליישם בימים שנותרו עד החג.
הכלי הראשון הוא "מוח שליט על הלב" – מתן מקום לשכל ולהיגיון להנחות את הרגש ולהרגיע אותו. הרגש אמנם מתעורר ראשון, אך האדם יכול לבחור כיצד להגיב אליו ולאן להוביל את עצמו.
הכלי השני הוא עשייה חיצונית שמניעה את הלב. זייבלד הזכירה את דברי ספר החינוך, שלפיהם "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות". מוזיקה שמחה, ריקוד, הכנת קישוט או פעולה אחרת באווירת החג יכולים בהדרגה לעורר גם את תחושת השמחה.
הכלי השלישי הוא התמקדות בכאן ובעכשיו: "עכשיו אני יכולה, עכשיו אני עושה, עכשיו הכול בסדר, עכשיו יש לי זכות בחירה". ההתמקדות ברגע הנוכחי מסייעת להתרחק לזמן מה מהחששות לגבי העתיד ומהשאלות שעדיין אין עליהן תשובה.
הכלי הרביעי הוא אמירת תודה בקול. לא להסתפק במחשבה כללית, אלא להיכנס לרגע למטבח ולומר בפה מלא: תודה על המשפחה, על הכסף שיש כרגע לקניות או על היכולת להכין קישוט לסוכה. לדבריה, אמירת התודה בקול מחזקת את תחושת השפע והטוב שכבר קיימים.
הכלי החמישי הוא לזהות מה משמח אותנו באופן אישי – טבע, מוזיקה, משחק עם הילדים, יצירה או עבודת יד – ולבנות "רשימת משאבים" שתוכל למשוך אותנו אל השמחה. "יש לנו כמה ימים לעשות את העבודה הזאת", סיכמה זייבלד. "צריך לשאול בפשטות – מה עושה לי שמח?".
האזינו לדברים המלאים מתוך 'הבמה שלך' בהגשת יונת קפלן ב'קול חי':
