פדוי השבי עומר שם טוב, שהוחזק בידי חמאס במשך 505 ימים, משיב לסרט "נז"א" שעורר סערה בישראל וזכה החודש בפרס חבר השופטים בונציה. בטור שפרסם ב"וול סטריט ג'ורנל" כתב שם טוב כי במשך כל תקופת השבי גם הוא עצמו היה עלול להפוך ל"נזק אגבי".
שם הסרט, "נז"א", הוא ראשי תיבות של "נזק אגבי", מונח המתייחס לפגיעה צפויה באזרחים סביב מטרה צבאית. הסרט של יובל אברהם ורחל שור מבוסס על ראיונות עם אנשי מודיעין וחיילים ישראלים ומעלה טענות קשות על אופן בחירת המטרות והיקף הפגיעה באזרחים ברצועה. צה"ל דחה את הטענה כי קיימת מדיניות של הרג מכוון של אזרחים ואמר כי כל תקיפה נבחנת לפי התועלת הצבאית והנזק הצפוי לאוכלוסייה.
שם טוב כתב כי לא ראה את הסרט, שטרם הוקרן בישראל, אך התייחס לתיאוריו ולדיווחים עליו. לדבריו, הבעיה מבחינתו אינה עצם הצגת הסבל הפלסטיני, אלא העובדה שהנסיבות שהובילו למלחמה ולדילמות הצבאיות כמעט אינן מקבלות מקום.
עוד באתר:
"חמאס חטף אותי ב-7 באוקטובר והחזיק בי בעזה במשך 505 ימים", כתב. לדבריו, חלק ניכר מן התקופה עבר בדירות שנמצאו באזורי לחימה פעילים, ולכן לצד הפחד מהשובים, מהרעב ומהאפשרות שלא יראה שוב את משפחתו, הוא פחד גם מתקיפות חיל האוויר.
לדבריו, היו מקרים שבהם שוביו חששו מתקיפה ישראלית ועזבו את המקום, בעוד הוא נשאר מאחור. "אם פצצה ישראלית הייתה הורגת אותי, חמאס היה מרוויח פעמיים: אני הייתי מת, וישראל הייתה אחראית", כתב.
שם טוב סיפר גם על אירוע שבו אחד משוביו אמר לו כי אמו קיבלה שיחת טלפון מצה"ל ובה התבקשה לעזוב את ביתה לפני תקיפה אפשרית. מבחינתו, האירוע המחיש את המורכבות שבה פעלה ישראל: "חמאס ידע איפה אני והשאיר אותי למות. ישראל לא ידעה איפה אני, אבל ידעה איפה אימו של השובה שלי והתקשרה כדי לוודא שהיא לא תיהרג בטעות".
שם טוב טען כי ישראל ניסתה לאורך המלחמה לצמצם פגיעה באזרחים באמצעות כרוזים, הודעות, שיחות טלפון ופינויים. הוא כתב כי לעיתים הזהירות הזו האריכה את הלחימה, נתנה לחמאס זמן נוסף ואף הגדילה את הסיכון לחיילים ולחטופים.
בחלק אחר בטור תיאר כיצד ראה את היחס של שוביו להרס. לדבריו, לאחר שחמאס הרג חיילים ישראלים באזור שבו הוחזק, תקף צה"ל למחרת. הוא עצמו היה מבוהל מן הפיצוצים, בעוד המחבל שלצדו, לדבריו, היה מרוצה. שם טוב הסיק מכך כי עבור חמאס גם ההרס עצמו יכול להפוך להישג תודעתי, כל עוד הוא מצליח לייצר הרוגים משני הצדדים ולהפעיל לחץ על ישראל.
הסרט "נז"א" זכה לתשואות ממושכות במיוחד לאחר הקרנתו בוונציה, ולבסוף קיבל את פרס חבר השופטים המיוחד. לפי דיווחים, מחיאות הכפיים נמשכו יותר מ-24 דקות.
שם טוב כתב כי מבחינתו, אותן דקות "הרגישו כמו מטר של סכינים". לא משום שהסרט מציג את הסבל בעזה, שאותו הגדיר אמיתי וראוי להצגה, אלא משום שלדבריו הסרט אינו מעניק משקל מספיק לטבח 7 באוקטובר, לחטופים ולהחלטות הקשות שנדרשה ישראל לקבל במהלך המלחמה.
לדבריו, "הסרט מראה את הסבל בעזה, אבל לא את מה שהביא את המלחמה לשם: התכנון של חמאס, רצח המשפחות ב-7 באוקטובר והאנשים שנגררו מבתיהם".
שם טוב סיים את הטור במסר חד: ישראל, לדבריו, חייבת לשמור על היכולת להגן על עצמה גם מול ביקורת בינלאומית. "אסור שיהיה עוד 7 באוקטובר", כתב. "יש לנו את הזכות לוודא שלא יהיה. ואנחנו לא צריכים להתבייש בזה".
