בישראל אנחנו רגילים להכניס פתק למעטפה ולשלשל אותה לקלפי, אבל בעולם קיימות שיטות בחירה שונות ומשונות: במדינה אחת מצביעים באמצעות גולות, באחרת מדרגים את כל המועמדים, ויש מדינות שבהן הימנעות מהצבעה עלולה לעלות בקנס כספי.
בפינה מיוחדת ב'מגזין הצהריים' ב'קול חי', בהגשת אריאל ברמן, הציג עופר גדנקן כמה משיטות הבחירות המסקרנות בעולם, דווקא ביום שבו ישראל ממתינה לתוצאות הסופיות של הבחירות לכנסת ה-26.
גולה במקום פתק, וקנס למי שלא מצביע
בגמביה שבמערב אפריקה משתמשים בשיטה ייחודית שנועדה להקל גם על מצביעים שאינם יודעים קרוא וכתוב. כל בוחר מקבל גולה ומשלשל אותה לגליל מתכת המזוהה עם אחד המועמדים. הגולה מפעילה פעמון, ובהמשך נספרות הגולות שנאספו בכל גליל.
עוד באתר:
באוסטרליה, לעומת זאת, הבוחר נדרש לדרג את המועמדים לפי סדר העדיפות שלו. אם איש מהם אינו משיג רוב, המועמד האחרון מודח והקולות מועברים בהתאם להעדפות הבאות שסימנו מצביעיו.
וזה לא הכול: באוסטרליה ההשתתפות בבחירות היא חובה, ומי שנעדר ללא סיבה מוצדקת עלול להיקנס. שיעורי ההשתתפות בבחירות במדינה מגיעים בדרך כלל לכ-90% ואף יותר.
גם בברזיל קיימת חובת הצבעה למרבית האזרחים הבוגרים, והימנעות מהצבעה ללא הסדרת החובה עלולה לגרור הגבלות מנהליות.
המנצח לוקח הכול, או מקבל בונוס
בבריטניה מחולקת המדינה ל-650 מחוזות בחירה, שכל אחד מהם שולח נציג אחד לבית הנבחרים. המועמד שקיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר במחוז מנצח, גם אם לא השיג רוב מוחלט.
בגרמניה נהוגה שיטה מעורבת, שבה הבוחר מעניק קול למועמד מחוזי וקול נוסף לרשימת מפלגה. הקול לרשימה הוא שקובע בעיקרו את יחסי הכוחות בפרלמנט.
בסן מרינו קיימת שיטה מעניינת במיוחד: בתנאים הקבועים בחוק, מוענק בונוס מושבים לרשימה או לקואליציה מנצחת, כדי להבטיח לה רוב בפרלמנט ולאפשר הקמת ממשלה יציבה.
בלבנון, לעומת זאת, 128 מושבי הפרלמנט מחולקים מראש באופן שווה בין נוצרים למוסלמים, לרבות העדות המוסלמיות והדרוזיות, בהתאם להסדר העדתי במדינה.
אפילו מהחלל אפשר להצביע
בארצות הברית קיימים הסדרים המאפשרים לאסטרונאוטים להצביע גם בעת שהותם בחלל, באמצעות מערכת אלקטרונית מאובטחת.
ובסינגפור, אזרח שאינו משתתף בבחירות ללא הצדקה עשוי להימחק מרשימת הבוחרים, עד שיסדיר את החזרתו אליה.
הקרנפה שהפכה לסמל מחאה
את הסיפור המפתיע ביותר שמר גדנקן לסיום.
בשנת 1958 הפכה קרנפה בשם קקרקו, שהתגוררה בגן החיות של סאו פאולו בברזיל, לסמל של מחאה נגד המערכת הפוליטית.
תושבים מאוכזבים העלו את שמה כמועמדת סמלית בבחירות המקומיות, והיא זכתה לכ-100 אלף קולות מחאה.
הקרנפה לא נבחרה בפועל לתפקיד ציבורי, אך שמה נחקק בזיכרון הפוליטי הברזילאי והפך לסמל להצבעת מחאה.
כך מתברר שגם פעולה פשוטה לכאורה, כמו בחירת נציגי הציבור, יכולה להתבצע בעשרות דרכים שונות. ואחרי כל השיטות המורכבות, הקנסות והגולות, בישראל עדיין מסתפקים בפתק, מעטפה וקלפי.
האזינו לריאיון המלא מתוך 'מגזין הצהריים' ב'קול חי', בהגשת אריאל ברמן:
