זוגיות רעילה: בא לשמוח איתה, ויצא מתחנן לסליחה

"אם אני צריכה להסביר לך, זה כבר עצוב", המשפט שהפך בעל מאושר לבעל שמבקש סליחה

הוא נכנס הביתה עם בשורה משמחת, אשתו הגיבה בכמה משפטים קטנים, וכעבור דקות הוא כבר התנצל, התחנן לקשר ושכח לגמרי ממה התרגש, כך נראית שליטה רגשית שלא משאירה סימנים על הגוף, אבל עלולה למחוק לאדם את השמחה ואת הביטחון בעצמו

הוא רק רצה שהיא תשמח איתו

הוא שיתף אותה עם חיוך גדול, קיבל הצעה להעביר הרצאה להרבה אנשים, משהו שהוא יתרגש ממנו ורצה לחלוק עם אשתו,
הוא לא מבקש ממנה דבר, רק שתשמח איתו לרגע,
אבל אז מתפתחת השיחה הבאה,

הבעל: תקשיבי, יש לי משהו משמח לספר לך, קיבלתי היום הצעה ממש טובה להעביר הרצאה, איזה כיף, לא?
האישה: אה, איזה יופי,
למי סיפרת כבר?
הבעל: מה זאת אומרת?
האישה: אני שואלת למי כבר סיפרת לפניי,
הבעל: אה, סיפרתי לאיציק, הוא זה שחיבר אותי אליהם
האישה: אהה, הבנתי
הבעל: מה הבנת?
האישה: כלום, אני פשוט אוהבת לגלות שאני האחרונה לדעת דברים
הבעל: אבל את לא האחרונה, הוא היה קשור לזה
האישה: די, אתה לא צריך להסביר לי, אני כבר רגילה
הבעל: רגילה למה?
האישה: לזה שכולם מקבלים ממך את ההתרגשות, ואני מקבלת את העדכונים
הבעל: אבל באתי במיוחד לספר לך
האישה: אז למה אתה מתעצבן?
הבעל: אני לא מתעצבן, אני פשוט רוצה שתשמחי איתי
האישה: וואו, אז עכשיו אני גם לא מפרגנת לך?
הבעל: לא אמרתי את זה
האישה: תקשיב, זה ממש לא נעים שאתה גורם לי להרגיש שאני אישה רעה
הבעל: מה? לא, ממש לא התכוונתי
האישה: אז אולי תחשוב קצת לפני שאתה מדבר
הבעל: סליחה, באמת, לא רציתי לפגוע בך
האישה: טוב, בסדר
הבעל: את שמחה בשבילי?
האישה: בטח, למה שלא אשמח?
הבעל: לא יודע, הרגשתי ש...
האישה: אתה רואה? זאת בדיוק הבעיה שלך, אתה תמיד מחפש מה לא בסדר אצלי
הבעל: טוב, עזבי, סליחה
האישה: מה סליחה? אני רוצה שתבין אותי, לא שתגיד סליחה סתם
הבעל: אז תסבירי לי מה עשיתי
האישה: אם אני צריכה להסביר לך, זה כבר עצוב.

הוא שותק, מבולבל, ומנסה למצוא דרך להחזיר את החיוך לפניה,

הבעל: את יודעת מה, בואי נצא הערב לאכול משהו, נחגוג ביחד
האישה: עכשיו נזכרת בי?
הבעל: לא, אני פשוט רוצה שיהיה לנו כיף
האישה: טוב, נראה, תלוי איך אני ארגיש
הבעל: בסדר, מה שתרצי
האישה: אתה רואה? כשאתה רוצה אתה יודע להיות מתחשב
הבעל: אז הכול טוב בינינו?
האישה: ברוררררר

הוא מחייך בהקלה.

הוא לא הבין מתי השמחה שלו הפכה לאשמה

שמתם לב מה קרה כאן,
הוא הגיע עם בשורה משמחת, ובתוך דקות כבר מצא את עצמו מסביר, מצטדק, מתנצל ומנסה להוכיח שהוא בעל טוב,

בהתחלה דיברו על ההרצאה שלו, אחר כך על כך שסיפר למישהו אחר לפניה, משם על חוסר ההתחשבות שלו, ובהמשך כבר על הטון שלו ועל כך שהוא גורם לה להרגיש אישה רעה,
ובסוף, במקום לחגוג את ההצלחה שלו, הוא עסוק רק בשאלה אם היא עדיין מרוצה ממנו,

היא לא הייתה צריכה לקחת ממנו את השמחה, הוא כבר הניח אותה בצד כדי להחזיר לעצמו את החיוך שלה, היא לא הייתה צריכה לשלוט בו, הוא כבר למד לשלוט בעצמו בשבילה

יש אנשים שמסוגלים להתמודד עם קשיים עצומים בחיים, אבל כשהאדם הקרוב אליהם מאוכזב מהם, כל הביטחון שלהם מתערער,
פתאום הם מסבירים, מתנצלים, מפייסים, מנסים להוכיח שהם בסדר,
כי עמוק בפנים מתעורר פחד,
אם היא מאוכזבת ממני, אולי אני לא בעל מספיק טוב,
אם היא מתרחקת ממני, אולי אני כבר לא חשוב,
אם אגיד משהו שלא ימצא חן בעיניה, אולי אאבד אותה,
וכך אדם עלול להתחיל לוותר, לא מתוך בחירה חופשית לתת, אלא מתוך פחד שלא יאהבו אותו,

ויש הבדל עצום בין אדם שבוחר לוותר מתוך אהבה, לבין אדם שמוותר על עצמו מתוך פחד שלא יאהבו אותו,

מותר לאשתי להתאכזב ממני, ואני עדיין בעל טוב
זאת אחת ההבנות החשובות ביותר במובחנות זוגית,
מותר לאשתי להרגיש אחרת ממני, מותר לי להקשיב לכאב שלה, ומותר לי גם לא להסכים עם הדרך שבה היא מפרשת אותי,
אני יכול להיות בקשר מקסים, בלי להיות תלוי בכל חיוך שלה כדי להרגיש שאני ראוי לאהבה,
אני יכול להיות רגיש ומתחשב, בלי להפוך כל אכזבה שלה להוכחה שאני לא בסדר,
וכאשר בן זוג משתמש שוב ושוב באשמה, בהקטנה או בריחוק כדי לשלוט באחר, האחריות להתנהגות הפוגענית היא שלו, ולא של מי שנפגע ממנה, במצבים כאלה חשוב להיעזר בליווי מקצועי מתאים,

היא בסוף קיבלה אותו, אבל הוא איבד משהו הרבה יותר יקר

הוא חייך, נרגע, הרגיש שהכל הסתדר,
אבל לפני כמה דקות הוא היה אדם שמח, מלא התרגשות, שרצה לחלוק הצלחה עם אשתו,
ועכשיו כל מה שמעניין אותו הוא האם היא שוב מרוצה ממנו,
הוא נכנס הביתה כדי שאשתו תשתתף בשמחה שלו, ויצא מהשיחה מאושר מכך שהיא מוכנה שוב לקבל אותו,

וכשאדם מפחד עד שהוא מוכן לוותר על עצמו, השאלה כבר אינה רק אם אוהבים אותו, אלא אם נשאר לו מקום להיות מי שהוא בתוך הקשר.

ומה קורה כשהדפוס הזה הופך לדרך חיים?

כשהאדם הקרוב אלינו הופך למי שקובע אם אנחנו ראויים לאהבה, הפגיעה עלולה להיות עמוקה הרבה יותר ממה שנראה מבחוץ,

בטור שפירסמתי בעבר באתר 'אמס' מתוך התוכנית 'בית נאמן' עסקתי בצדדים הכואבים של קשרים רעילים, בסימנים שלא תמיד קל לזהות, ובשאלה החשובה איך אפשר להפסיק לאבד את עצמנו בתוך קשר,

לקריאת הכתבה המלאה:
"כולם אמרו, וואו, איזה בעל, ואז הגיעו ימים של שתיקה" >>>