האם הדיווחים על "רכבת אווירית" של ישראלים שהגיעו מחו"ל כדי להשתתף בבחירות היו מוגזמים? נתונים שפרסם העיתונאי אבישי גרינצייג מציגים תמונה שונה מזו שעלתה מהטענות על נהירה חריגה של בעלי זכות בחירה לישראל לקראת יום הבחירות.
על פי הנתונים שפרסם גרינצייג, בבחירות לכנסת בשנת 2022 שהו בישראל ביום הבחירות 89.05% מכלל בעלי זכות ההצבעה. לעומת זאת, בבחירות 2026 עמד שיעורם על 88.46% בלבד.
מדובר בירידה של 0.59 נקודות אחוז בשיעור בעלי זכות הבחירה שנמצאו בישראל ביום הבחירות.
עוד באתר:
פחות בעלי זכות בחירה שהו בישראל
הנתונים כוללים גם אזרחים ישראלים בעלי זכות הצבעה שאינם מתגוררים בישראל דרך קבע.
משמעותם היא שבבחירות האחרונות שיעור בעלי זכות הבחירה ששהו מחוץ לישראל היה גבוה יותר מאשר בבחירות הקודמות: 11.54% לעומת 10.95% בשנת 2022.
גרינצייג טוען כי הנתונים מפריכים את הדיווחים על הגעה המונית של ישראלים המתגוררים בחו"ל ועל אזרחים שדחו טיסות מתוכננות כדי להשתתף בהצבעה.
אלא שיש להבחין בין שני דברים: הנתונים מלמדים על שיעור הישראלים שנמצאו בארץ ביום הבחירות, אך אינם מפרטים כמה מהם הגיעו מחו"ל במיוחד לצורך ההצבעה, כמה יצאו מהארץ או כמה שינו את תוכניות הטיסה שלהם.
מה המשמעות לבחירות חוזרות?
לנתונים עשויה להיות משמעות גם בניתוח האפשרות לבחירות חוזרות.
בפרשנויות פוליטיות שהושמעו לאחר הבחירות עלתה האפשרות כי בבחירות נוספות תיפגע ההשתתפות של מצביעים שהגיעו במיוחד מחו"ל, וכי הדבר עשוי להשפיע על מאזן הכוחות בין הגושים.
גרינצייג מעריך כי הנתונים מחלישים את ההנחה הזאת. לדבריו, אין בסיס להניח שבבחירות חוזרות ייעדר בהכרח גל גדול של מצביעים מחו"ל שהשתתפו הפעם באופן חריג.
עם זאת, הנתונים אינם מאפשרים לקבוע כיצד תשתנה ההצבעה בבחירות נוספות, או לאיזה גוש פוליטי משתייכים האזרחים ששהו בישראל או מחוצה לה.
השאלה שנותרה פתוחה
הממצא המרכזי הוא שבניגוד לרושם שנוצר מהדיווחים על התגייסות יוצאת דופן של ישראלים מחו"ל, שיעור בעלי זכות הבחירה שנכחו בישראל לא גדל ביחס לבחירות 2022, אלא דווקא הצטמצם.
כדי לברר אם אכן התקיימה הגעה חריגה של ישראלים לצורך ההצבעה, יהיה צורך לבחון גם את נתוני הכניסות והיציאות מישראל בתקופה שקדמה לבחירות, ולא רק את מספר הנוכחים בארץ ביום ההצבעה.
