מהי הדרך החינוכית הטובה ביותר? מה ראו לבן ובתואל על אליעזר עבד אברהם שהסכימו לשלוח עמו את רבקה?
רבי מרדכי שווב מספר כי במשפחתו קרה פעם שמישהו נסע לנופש ממדינה למדינה בתוך יבשת אירופה, אך שכח לקחת את הטלית לנופש.
אביו שם לב לשכחה ומיד יצא מביתו ושם את פעמיו לתחנת הרכבת בשביל להגיע לבית דירת הנופש במדינה השכנה מרחק נסיעה של יום שלם ברכבת,
עוד באתר:
לכשהגיע לאכסניית בנו דפק על דלת ואמר לבנו: שכחת את הטלית, הבה ותחזור לבית לקחת את הטלית ותשוב הנה…
אמר רבי מרדכי שווב כי המעשה השפיע והותיר חתום עמוק של יראת שמים והערכה למצוות לכל הדורות הבאים במשפחה.
החינוך הטוב ביותר הוא לא חינוך שעובר במילים בין המורה וההורה לתלמיד ולבן, אלא עם הדוגמה והמעשים שנעשים בסביבה הקרובה של התלמיד. הם דוגמאות חיות שמשפיעות ונטמעות בנפש הילד יותר מניסיון חינוך שנכפה עליו על ידי מילים והוראות.
יש שתי צורות התבטאות בלימוד התורה: מילולית, ומעשית. צורת הדיבור המילולית נדרשת כאשר הדבר לא מובן מאליו ויש לבאר, להסביר ולפשט את הדבר.
בצורת הביטוי המעשית, הרי עצם המעשה גורם לנוכחות המציאות החדשה ללא שום הסבר.
גם בדברי תורה יש דינים והלכות הנלמדים מתוך מאמרים כתובים, אבל יש לימוד תורה שנלמד מ"מעשה רב". עצם המעשה היה כל כך טהור וקדוש, שההלכה נלמדה מן המעשה החומרי שנהפך לקודש.
חיי שרה לא היו רק חיים רוחניים, אלא חיים שהמעשים שנעשו בהם היו בעלי משמעות שהשפיעו, הטביעו והותירו את חותמם על כל מי שראה אותה והתקרב על ידי כך לה' יתברך.
זהו בדיוק מה שראו לבן ובתואל על אליעזר, הם ראו רוח הקודש והשראת השכינה על מעשים חומריים אף על פי שהיה עבד, כי קדושת אברהם השפיעה רוח הקודש אפילו על עבדיו החומריים.
נכתב על פי משנתו של רבי מרדכי יוסף לייטנר בספרו "מי השלוח" לפרשת חיי שרה, וזה לשונו:
"אנכי בדרך נחני ה' בית אחי אדני. זה שאמר הכתוב (תהילים קה, ג): 'ישמח לב מבקשי ה''. ישמח לב הוא לב אחד, ומבקשי ה' הם שנים. וכן כאן נשמח לב אברהם כשראה ששרה [צ"ל: ששורה] רוח נבואה גם על עבדיו, אז הבין כי השי"ת שוכן בתוך כל מעשיו וגם על כל התפשטותיו וקניניו.
וכמושנראה ברבן גמליאל (ברכות ב, ו) שאמר על מה שרחץ בלילה הראשונה שמתה אשתו והשיב 'אסטניס אני', אף שעדיין לא נאמר הדין שאסטניס מותר, אכן מחמת שהיה מבורר מאוד עד שהשי"ת שכן בכל מעשיו, לכן נקבע ממעשיו להלכה שאסטניס מותר לרחוץ.
ולכן איתא (שם) שעבדים ושפחות אינם נקראים 'אבא פלוני' ו'אמא פלונית' חוץ משל בית רבן גמליאל, לפי שכל כך קבע אור ה' בכל התפשטות מעשיו, עד שכל קניניו היו מלאים קדושה."
