עיראק ניצבת בפני מבחן שעשוי לקבוע את אופייה לשנים הבאות: האם תצליח הממשלה בבגדאד להשיב לידיה את השליטה הביטחונית, או שמא הארגונים החמושים הנתמכים בידי איראן יבססו את מעמדם בתוך מוסדות המדינה. לאחר יציאת הכוחות האמריקאיים, המיליציות מקשיחות את עמדותיהן ומבקשות להפוך את המשא ומתן על פירוקן מנשק להזדמנות להרחבת כוחן הפוליטי.
שישה מקורות עיראקיים המעורבים במגעים בין הממשלה לארגונים החמושים חשפו בפני כלי תקשורת קטאריים כי המיליציות הציבו לאחרונה תנאים חדשים להסדר. במרכז הדרישות עומד שילובן בתפקידי מפתח במערכת הביטחון, בצבא ובגופים ממשלתיים המספקים שירותים לציבור. הדרישות מתנגשות עם מדיניותו של ראש הממשלה עלי א-זיידי, המבקש לצמצם את השפעתם של הגורמים המזוהים עם טהרן.
הקרב על מוקדי הכוח והכסף
העימות בין הצדדים אינו מתנהל רק סביב מאגרי הנשק. בימים האחרונים החליטה ממשלת עיראק לשלול רישיונות לפרויקטים של חברות המזוהות עם המיליציות, לאחר שאלה השתלטו על נכסים ופעילות עסקית בנמל התעופה במוסול, במשרד הבינוי והשיכון ובנציבות הייצור הצבאי. במקביל, הרשות העיראקית למאבק בשחיתות הונחתה לחקור חשדות הנוגעים למשרד הנפט ולזרועות הכלכליות של הארגונים.
עוד באתר:
אלא שבגדאד נדרשת להתמודד עם המציאות החדשה ללא הנוכחות הצבאית האמריקאית, שהסתיימה לאחר 12 שנים. המתווה המקורי קבע כי נסיגת ארצות הברית תלווה בפירוק המיליציות מנשקן, אולם א-זיידי ביקש לדחות את השלמת התהליך עד 30 ביוני 2027, כתשעה חודשים לאחר היציאה האמריקאית. פרק הזמן הזה מעניק לארגונים מרחב פעולה נוסף ומקשה על הממשלה לכפות את מרותה.
בוושינגטון מזהירים: עיראק עלולה להפוך לזירת לחימה
ההתפתחויות בבגדאד מעוררות דאגה גם בארצות הברית. הנשיא דונלד טראמפ הזהיר השבוע כי במקרה של הסלמה מול איראן, וושינגטון עשויה לתקוף יעדים של המיליציות בשטח עיראק. בדומה לחיזבאללה בלבנון, הארגונים הפרו-איראניים מבקשים לשלב בין כוח צבאי עצמאי למעמד פוליטי מוכר. עבור א-זיידי, המאבק על פירוקם מנשק הופך אפוא למאבק על עצמאותה של המדינה.
