ביום השבעת הכנסת ה-26, אביגדור ליברמן מספק הודאה פוליטית יוצאת דופן. יו"ר ישראל ביתנו, שבמשך שנים הפך את המאבק במעמדם של בני הישיבות ואת ההסתה נגד המגזר החרדי לאחד מסמלי ההיכר שלו, מודה כי המציאות הפוליטית שונה מזו שחזה ערב הבחירות. המחנה שעליו ביקש לבסס ממשלה ללא המפלגות החרדיות זכה ב-48 מנדטים בלבד, וכעת הוא נדרש לשנות כיוון.
ליברמן הזכיר בדבריו היום (שלישי) את שלוש ההתחייבויות שהנחו אותו במערכת הבחירות: ממשלה ללא בנימין נתניהו, ללא המפלגות הערביות וללא המפלגות החרדיות. אלא שלדבריו, הניסיון לבסס קואליציה על בסיס הדרישה לגיוס כלל האזרחים לא הניב את התוצאה שקיווה לה. "פסק דין של הבוחר - הראה לנו שאין לזה רוב בישראל, קיבלנו רק 48", אמר.
מהחרמת החרדים לחיפוש אחר שותפות
המפנה הנוכחי מצטרף לשורת התבטאויות של ליברמן בימים האחרונים, שבהן הביע נכונות לפשרות בסוגיית הגיוס. רק לפני הבחירות הצהיר בריאיון כי המפלגות החרדיות צריכות להישאר מחוץ לשלטון במשך שתי קדנציות לפחות. כעת, לאחר שהחשבון הקואליציוני התברר כמורכב בהרבה, הוא אינו שולל עוד שותפות עם ש"ס ויהדות התורה, ואף מאפשר בחינה מחודשת של מתווי גיוס קודמים.
עוד באתר:
לדבריו, תוצאות הבחירות חייבו את ישראל ביתנו להגדיר מחדש את מטרותיה ולהפגין גמישות. במקום החרמת החרדים, מציב ליברמן כעת את מניעת הבחירות החוזרות כאחד משלושת יעדיו המרכזיים, לצד התנגדותו לישיבה עם נתניהו ועם המפלגות הערביות. ברקע המגעים נבחנת האפשרות לשוב למתווה הגיוס שקידם בשנת 2018, בעת שכיהן כשר הביטחון בממשלה שבה היו שותפות גם הסיעות החרדיות.
המבחן: לא הצהרות, אלא הגנה על עולם התורה
מבחינת הציבור החרדי, לאחר שנים של עימותים סביב מעמדם של תלמידי הישיבות, המבחן האמיתי יהיה נכונותו להבטיח את המשך קיומו של עולם התורה במסגרת הסדר מוסכם. בעוד גדי איזנקוט בוחן דרכים להקמת ממשלה, המפלגות החרדיות נדרשות להכריע אם השינוי בהצהרותיו של ליברמן מבשר גם שינוי במדיניותו בפועל.
