
מפגש מקרי בחתונה הציף אצל הרב יצחק פנגר שאלה כואבת על יחסי הורים וילדים: מלצר צעיר ניגש אליו וביקש שידבר עם הוריו, משום שהוא אינו בבית כבר יותר משנתיים, מאז שהיה בן 16 וחצי. לדבריו, הוא בחר בדרך שונה מזו של הוריו. הרב פנגר הדגיש כי הכאב, התסכול, האכזבה והפחד של ההורים מובנים, אך המקרה עורר בו מחשבה על הדרך שבה צריך להתבונן בילדים, כשהם אינם הולכים במסלול שההורים ציפו לו.
לאחר מכן הרב הביא את דברי המדרש בפרשת השבוע, שאומר כי שישה דברים משמשים את האדם: שלושה ברשותו - הפה, היד והרגל, ושלושה שאינם ברשותו - העין, האוזן והחוטם. האדם יכול לבחור אם להשתמש בפיו ללימוד תורה או ללשון הרע, בידיו למצווה או לעבירה, וברגליו להגיע לבית הכנסת או למקומות אחרים. אלא שהמדרש מוסיף כי כאשר אדם זוכה, גם שלושת האיברים שבשליטתו עשויים לצאת משליטתו ולהיות מונהגים בידי הקב"ה. הרב קישר זאת לברכת יצחק, שבסופו של דבר יצאה מפיו גם על יעקב, אף שהתכוון לברך את עשיו, והביא את דברי ה"שפת אמת" על כך שלא תמיד התוכנית האנושית היא זו שמתקיימת.
הדברים נאמרו בתוכנית 'השראה יומית' עם הרב יצחק פנגר. הרב הרחיב על הרעיון של ויתור על שליטה ועל הצורך לעדכן את התוכניות שלנו כשהמציאות משתנה. לדבריו, אדם זקוק לתוכנית ולכיוון, אך גם היצמדות עיקשת לתוכנית עלולה להכשיל אותו. הוא הזכיר את דברי הפסוק: "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום", והסביר כי לעיתים דווקא תחושת ההשפלה והלב הנשבר, כמו שהיה אצל יעקב כאשר ראה שאביו מבקש לברך את אחיו, הכשירו אותו לקבל את הברכות. כפי שמובא בדרשות הר"ן, שדווקא הענווה ושפלות הרוח שאליהן הגיע יעקב באותה שעה הפכו אותו לכלי ראוי לברכה.
עוד באתר:
בהמשך הסביר הרב מדוע רבקה לא מנעה מיצחק לברך את עשיו מלכתחילה, אלא פעלה לכך שיעקב יקבל את הברכות כשהוא מחופש לאחיו. הרב הסביר כי הברכה נועדה לכלל ישראל לדורותיו, ולא רק למי שנראים כלפי חוץ כמו יעקב. כך, גם יהודים שמראם או התנהגותם החיצונית שונים עשויים להיות "יעקב בתחפושת", ואין לשלול מהם את הברכה בגלל החיצוניות. מכאן עבר לדברי הרש"ר הירש על הפסוק: "ויגדלו הנערים". יצחק ורבקה העניקו ליעקב ולעשיו חינוך זהה, אף שהיו בעלי תכונות ונטיות שונות. הרש"ר הירש מדגיש כי חינוך אחיד לשני ילדים בעלי אופי שונה עלול לקלקל לאחד מהם, וכי יש ללכת לפי הכלל של - "חנוך לנער על פי דרכו".
תפקידו של עם ישראל הוא אחד, אך הדרכים לממש אותו רבות ומגוונות: יש מקום ללומדים, למנהיגים, לסוחרים, לעוסקים במלאכה וללוחמים, וכל אחד צריך לעבוד את ה' בהתאם לכוחותיו ולכישוריו. הרב סיים בקריאה להורים להיות רגישים יותר לילדיהם, לא למדוד אותם רק לפי החיצוניות או לפי הדרך שההורים תכננו עבורם, ולזכור שגם מי שנראה רחוק עשוי לשאת בתוכו עולם פנימי אחר.
האזינו לדברים המלאים מהתוכנית 'השראה יומית' ב'קול חי':
























