כל כאב קטן מעורר חשש למחלה קשה, כל תחושה גופנית מובילה לבדיקה נוספת, והמחשבות על הבריאות אינן מרפות. עבור אנשים מסוימים, הדאגה הטבעית לבריאות עלולה להפוך לחרדה מתמשכת, המשבשת את שגרת החיים ופוגעת בתפקוד היומיומי.
רבקי צין, פסיכולוגית שיקומית מומחית, מסבירה כי התופעה המוכרת בשם "היפוכונדריה" מכונה כיום בשפה המקצועית "הפרעת חרדת מחלה". לדבריה, אין מדובר באדם שפשוט דואג לבריאותו, אלא במצב שבו החשש מפני מחלה חמורה הופך לעיסוק מרכזי ומכביד.
בשיחה עם רחל פסטג בתוכנית 'עניין משפחתי' ב'קול חי', הדגישה צין כי עצם הפנייה לרופא והדאגה לבריאות הן התנהגויות טבעיות ורצויות. הבעיה מתחילה כאשר הפחד גורם לאדם להיבדק שוב ושוב, מתקשה להירדם או אינו מצליח לנהל את חייו כרגיל.
עוד באתר:
מתי הדאגה חוצה את הגבול?
לדברי צין, אין מספר קבוע של ביקורים אצל הרופא שמגדיר את ההפרעה. יש לבחון את עוצמת החרדה, מידת הסבל והפגיעה בתפקוד, לצד נסיבות חייו של האדם.
כך למשל, אדם שבמשפחתו התגלתה מחלה קשה עשוי לחשוש יותר מפני אותה מחלה, והדבר אינו מעיד בהכרח על הפרעת חרדה.
צין הסבירה כי קיים רצף בין דאגה רגילה לבריאות לבין חרדה משמעותית. לדבריה, אחד הסימנים המרכזיים הוא מצב שבו הפחד פוגע בשינה, בעבודה וביכולת לקיים שגרת חיים תקינה.
כשנשאלה האם ניתן להחלים מההפרעה, השיבה: "כן, בהחלט, בהחלט. יש היום טיפולים ממוקדים, ומאוד מאוד טובים להפרעה הזאת, ואפשר לצאת ממנה".
לסיום הדגישה כי אנשים שחוששים מעט יותר לבריאותם, אך ממשיכים לתפקד, אינם צריכים להסיק מכך שהם סובלים מהפרעת חרדת מחלה.
האזינו לשיחה המלאה מתוך 'עושים סדר' ב'קול חי':
