
"אני גרה כאן, אבל לא מרגישה שזה הבית שלי". המשפט הזה, שנשמע לא פעם בקרב זוגות בפרק ב', עשוי להעיד על קושי עמוק בהרבה מחלוקת חדרים או מקום בארון. כאשר אחד מבני הזוג מצטרף לבית שבו השני כבר התגורר במשך שנים, עם ילדיו, זיכרונותיו והרגליו, עלולה להיווצר תחושה של חוסר שוויון ושייכות.
לדברי הסופרת והמטפלת מיכל כהן חי, ויכוחים שנראים כלכליים או טכניים מסתירים לעיתים שאלות רגשיות: האם יש לי מקום אמיתי בבית? האם מקשיבים לדעתי? והאם בניית החיים החדשים מחייבת את בן הזוג השני לוותר על כל מה שבנה בעבר?
"מקום זה הרבה יותר מעוד מדף בארון"
עוד באתר:
בשיחה עם רחל פסטג בתוכנית "עניין משפחתי" ב'קול חי', הסבירה כהן חי כי גם כששני בני הזוג רוצים בהצלחת הנישואים, הם עשויים לפרש את אותה מחלוקת בצורה שונה לחלוטין.
לדבריה, הצעד הראשון הוא להפריד בין השיחה הכלכלית לשיחה הרגשית. יש להסדיר באופן ברור את חלוקת ההוצאות, המשכנתה, התחזוקה וההתחייבויות הקודמות, ובמקביל לדבר על תחושות, חששות וצורך בשייכות.
הצעד השני הוא להחליף האשמות בביטוי צרכים. במקום לומר "את מחליטה פה על הכול", אפשר להסביר: "חשוב לי להרגיש שגם לי יש קול בהחלטות שנוגעות לחיים המשותפים שלנו".
מאבק על הבית או הזדמנות לשותפות?
בצעד השלישי מציעה כהן חי לבחור תחום קטן וליצור בו שותפות חדשה, למשל עיצוב פינה בבית או קביעת אופי האירוח בשבת, בלי לנסות לשנות את כל ההרגלים בבת אחת.
הצעד הרביעי הוא לקבוע מועדים לשיחות מעקב, שבהן יבדקו בני הזוג מה עובד, היכן עדיין קיים קושי ומה דורש שינוי.
"כשאנחנו מצליחים לשמוע את הצורך שמתחת לתלונה, אנחנו כבר לא עומדים זה מול זו במאבק", הסבירה.
כהן חי הדגישה כי גם כאשר מתעוררים קשיים לאחר שנים של נישואים, אין צורך לראות בכך כישלון. בעזרת שיח נכון, הקשבה, הדרגתיות ולעיתים גם ייעוץ מקצועי, אפשר לבנות שותפות שבה שני הצדדים מרגישים שייכים.
האזינו לדברים המלאים ב'עניין משפחתי' ב'קול חי':
























