
"כשאין לך בעל ואת רוצה, המציאות של שולחן שבת שיש בו בעל שעושה קידוש היא דבר שאת יכולה להוריד עליו נגלי דמעות. אז כשיש אחר כך את ההתמודדות, צריך לזכור שהדברים האלה אינם מובנים מאליהם". במילים אלו מבקשת הסופרת והמטפלת מיכל כהן חי להאיר מזווית אחרת את האתגרים המלווים את חיי הזוגיות, ובפרט את הנישואים בפרק ב'.
כהן חי, העוסקת בייעוץ אישי ובהנחיית סדנאות לנישואים שניים, מסבירה כי אחד המכשולים המשמעותיים ביותר במערכות יחסים הוא דווקא ההרגל. ככל שהאדם מתרגל למציאות חייו, הוא עלול להפסיק להעריך את הדברים שבעבר השתוקק אליהם.
בשיחה עם רחל פסטג בתוכנית 'עניין משפחתי' ב'קול חי', ביקשה כהן חי להקדיש את הדברים לזכרה של חברתה חני וינרוט ע"ה, במלאת תשע שנים לפטירתה, ולזכר אביה, שנפטר לפני שלוש שנים.
עוד באתר:
בין הגעגוע לשמחת הקמת בית חדש
כהן חי סיפרה כי בשבת שבה חל יום השנה לפטירתם, השתתפה בשבת שבע הברכות של שירתן ואביגיל, בנה וכלתה של חברתה אפרת ברזל.
"זה היה מפגש מאוד מאוד חזק מבחינתי בין געגוע שעלה לבין שמחה חדשה של בית חדש שנבנה", סיפרה.
המפגש בין הזיכרונות לבין השמחה החזיר אותה לשיחות הרבות שקיימה עם וינרוט על תכלית החיים ועל משמעותה של השגרה.
"המציאות שאנחנו חיים בה נראית לנו הדבר הכי ממשי, אמיתי וברור. אבל העבודה שלנו בעולם הזה נעשית בפרוזדור שבין הלידה לבין זה שאנחנו ממשיכים הלאה. בתוך השגרה, בתוך השמחות, בתוך ההתמודדויות".
האויב השקט של מערכות היחסים
בהמשך התייחסה כהן חי לנושא המגורים המשותפים בנישואים שניים, שבו עסקה בשיחות קודמות. לדבריה, שאלת המקום בבית אינה רק עניין פיזי, אלא צורך עמוק בתחושת שייכות וקיום.
אולם מעבר לאתגרים המעשיים של איחוד שני בתים ומשפחות, קיים קושי נוסף.
"אחד הדברים שהכי מקשים עלינו בתוך מערכת יחסים, כל מערכת יחסים, הוא דווקא מה שנקרא המובן מאליו", הסבירה.
"ברור שבעל צריך להתנהג בצורה מסוימת, שאישה צריכה לעשות ככה וככה, שהילדים צריכים להתנהג ככה, שהבית צריך להתנהל בדרך שאנחנו רגילים אליה".
לדבריה, משברים אישיים, אובדן או אפילו מציאות של מלחמה עשויים לערער את התפיסות הללו ולאפשר לאדם להתבונן מחדש במה שחשב שהוא יודע על החיים.
המשפט של חני שמלווה אותה עד היום
כהן חי הדגישה כי אין לדרוש מאדם שחווה משבר לראות בכאבו מתנה, אך לעיתים מתפתחת מתוך ההתמודדות תודעה חדשה.
"אנחנו מבינות ששום דבר לא מובן מאליו. לא הבוקר שזכינו לקום בו לעוד יום, לא כוס הקפה הפשוטה של הבוקר, לא האפשרות לפתוח סידור ולהתפלל, ובוודאי לא הזכות לבנות בית".
היא נזכרה במשפט שאמרה לה וינרוט בשיחותיהן האישיות: "אלוקים לא חייב לי שום דבר. לא חייב לי כלום".
לדבריה, אותה תפיסה מאפשרת לחיות מתוך הכרת הטוב, להעריך את האנשים שנמצאים לצידנו ולמצוא כוחות להתמודד גם עם המציאות המורכבת.
"זה לא אומר שלא קשה לי. זה לא אומר שאני לא יכולה לבקש, לרצות, להציב גבולות או לצפות לשותפות אמיתית. אבל נקודת המוצא שלי משתנה".
לזכור כמה התפללנו על מה שיש לנו היום
פסטג נזכרה בהרצאותיה של וינרוט, שבהן דיברה על הכרת הטוב על כל אחד מילדיה, דווקא מתוך ההתמודדות הממושכת עם מחלתה.
כהן חי סיפרה כי גם בשיחות הלילה הרבות שקיימו השתיים היו רגעי קושי ונפילות, וכי הבחירה בהכרת הטוב היא עבודה יומיומית המחייבת התחדשות מתמדת.
היא ביקשה להעביר את המסר גם לנשים המתמודדות עם קשיים בנישואים שניים.
"כן, יש פה בעיות, הן עוד לא נפתרו. אני לא יודעת מה ייפתר מזה. אבל זה שאני בתוך מציאות של נישואים, של זוגיות, כמה הייתי לבד קודם".
לדבריה, גם כאשר ההתמודדות הזוגית מתישה, כדאי לזכור את הדרך שעברנו ואת התקופה שבה ייחלנו למציאות שבה אנו נמצאים כיום.
לקראת סיום קראה כהן חי למאזינות לבחור דבר אחד בחייהן שהפך למובן מאליו, ולהקדיש רגע להודיה עליו, לעילוי נשמת חנה בת משה אליעזר ע"ה.
"שום דבר לא ברור. כשאת נמצאת בתוך בית חולים, כוס קפה בבית נראית לך הדבר שאת חולמת עליו. צריך לזכור את הדברים האלה שהם לא מובנים מאליהם, וזה מה שהשם נתן לנו".
האזינו לדברים המלאים ב'עניין משפחתי' ב'קול חי':
























