נב סראו יושב כיום בתא של 3X2 מטרים בוונדסוורת, אחד מבתי הכלא הקשים בבריטניה, אחרי שהורשע בסיוע למחיקתם של טריליון דולרים מהשווקים הפיננסיים לפני כחמש שנים. עד בוקר אחד ב-2010 אף אחד לא שמע על סראו. באותו יום הגיעו אנשי סקוטלנד יארד להנסלו, בפאתיה המערביים של לונדון. סראו נעצר בביתם הפרברי הצנוע של הוריו והואשם בסיוע לגרימת מפולת הבזק (flash crash) של 2010, שבה קרס שוק המניות האמריקאי תוך דקות.
שערי המניות אמנם התאוששו באותה מהירות בה נפלו, אולם המקרה ערער את עצבי המשקיעים. אף אחד לא ידע להסביר מה קרה – אולם עם מעצרו של סראו טענו הרשויות כי התשובה נמצאת בידיו: טריידר קטן שחי אצל הוריו ליד שדה התעופה היתרו היה אחראי לכך.
על פי סוכנות הידיעות בלומברג, ביום שלישי השבוע הגיע סראו בן ה-36 לבית המשפט לבוש מדי אסיר אפורים, זו הפעם השמינית. ארה"ב מבקשת להסגיר אותו לידיה על 22 אישומים, מהונאה ועד מניפולציית שווקים.
עוד באתר:
סראו כופר בכל ההאשמות. ורבים טוענים כי לא הוא ולא אחרים גרמו למפולת. הם מצביעים על אמת לא נוחה לגבי השווקים במאה ה-21: מחשבים, ולא אנשים, מזיזים את מחיריהם של ניירות ערך. "לא עשיתי שום דבר חוץ מלהצטיין בעבודתי", אמר סראו בביהמ"ש בפעם היחידה שדיבר בפומבי מאז מאסרו.
סימן השאלה הגדול ביותר, עם זאת, תלוי מעל ראשו שלו. בעידן פוסט-מיידוף, כשבנקים ענקיים מודים בעבירות פליליות שהיו מושיבות בכלא אדם רגיל, סראו רחוק מלהיות הנבל הפיננסי האופייני.
התמונה המצטיירת מתחקיר שנעשה אודותיו מוזרה למדי. למרות שמהלכי המסחר הלא חוקיים שביצע הביאו לו רווחים של מיליונים, הוא מתואר כאדם חסכני באופן פתולוגי. הוא נהג לנסוע בתחתית בשעות שבהן התעריפים נמוכים. הוא היה קונה כריכים בהנחה אחרי שעת ארוחת הצהרים. כשחבריו שאלו אותו מדוע אינו קונה מכונית פאר, הוא ענה שאין לו רישיון נהיגה.
שכנים בקהילה הסיקית שבה גדל סראו זוכרים אותו כאדם רגיל – אם הם זוכרים אותו בכלל. אחיו הגדול עובד כאופטיקאי, שני כאיש מחשבים. אולם סראו רצה יותר. הוא היה קם בבוקר ואמו היתה מסיעה אותו בקורסה הישנה שלה לרכבת. הוא היה נוסע לסיטי של לונדון ומתחיל את עבודת המסחר שלו במשרדי CFT פייננשלס ובפוטקס, חברת המסחר הקטנה בה החל את דרכו.
"הבחור היה אמיץ", אמר מילטוס סבידיס, סוחר בפוטקס "הוא היה נכנס לפוזיציות (עמדות השקעה) גדולות, הוא ראה את הסיכון והרווח, והוא עשה את זה".
סראו נהפך לאגדה בקרב עמיתיו. כשהם גרפו רווחים של 500 ליש"ט בשבוע, הוא עשה 500 אלף ליש"ט. בסוף היום היו מתגנבים הסוחרים לראות את רשימת המרוויחים והמפסידים. סראו כמעט תמיד הוביל אותה.
קמצנותו היתה ניכרת לעין. יום אחד, כשהגיע בבגדים חדשים שרכש ברשת הדיסקאונט ספורטס דיירקט, והפסיד בשוק, הוא החזיר את הבגדים לחנות. הרווח היומי שלו נע באותה עת בטווח 70-130 אלף דולר.
כשסראו מאס בחלוקת הרווחים עם פוטקס – הוא קיבל 90%, לעומת חלוקה של 50:50 שהיתה מקובלת בבתי המסחר – הוא התפטר ועבר לעבוד באופן פרטי ב-CFT שהשכירה משרדים לסוחרים פרטיים. הוא קיבל מימון ותמיכה טכנית מ-MF גלובל הולדינגס, חברת ההשקעות של הסנאטור לשעבר ג'ון קורזין שהתפרקה מאז. ל-CFT היה מוניטין של מקום שבו צעירים מוכשרים יכולים להתעשר.
לפי האישומים בארה"ב, במהלך שנותיו ב-CFT סראו החל לבצע מניפולציות בחוזים עתידיים על מניות דרך פלטפורמת המסחר האלקטרונית גלובקס של CME גרופ. הטכניקה הבלתי חוקית, המכונה ספופינג (spoofing) מציפה את השוק בפקודות מכירה או קנייה מזויפות שמניעות את המחירים. הרעיון הוא להטעות את הסוחרים האחרים – אנשים ומחשבים כאחד – כדי לאפשר לעבריין לקנות בזול או למכור ביוקר.
סוחרים רבים טוענים שספופינג הוא דבר נפוץ בשווקים הממוחשבים להפליא של ימינו. הרשויות טוענות שסראו פיתח אלגוריתמים ביוני 2009 כדי להטעות מחשבי מסחר. ביום המפולת, 6 במאי 2010, יותר מטריליון דולר נמחקו מהשווקים תוך חצי שעה. סראו הרוויח, לפי האישומים, 900 אלף דולר מאלגוריתם שזייף את מחזור פקידות המכירה. החשד המיידי נפל על חברות המסחר האולטרה-מהיר (אלגו-טריידינג) אולם השיטות של סראו היו רחוקות מאלו של חברות המסחר המהיר, אומרים יודעי דבר.
סראו יושב וממתין להחלטה בעניין הסגרתו. הרשעתו לא הסירה את החששות מהאפשרות שאדם אחד יוכל לגרום להתמוטטות מחרידה בשווקים. "בימים ההם, הקרבות התנהלו בין הסוחרים", אומר פול רוטר, סוחר שכינויו "דה פליפר". "כיום זה קרב בין מכונות ואולי קומץ בני אנוש".
