בהשתתפות שר התחבורה ישראל כץ, חברי כנסת, מנכ"ל משרד התחבורה מר עוזי יצחק וצוות משרדו, ראשי חברות התחבורה הציבורית ומוזמנים רבים, הושקה היום בכנסת השדולה לתחבורה ציבורית ברת-קיימא שבראשות ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) וח"כ תמר זנדברג (מרצ).
בפתח הדיון ציין שר התחבורה ישראל כץ כי הוא רואה קשר ישיר בין כל סוגי התחבורה ואמר כי "ככל שנפתח את התחבורה הציבורית והשימוש בתחבורה הציבורית יגבר, נביא לחיסכון של מאות מיליוני שקלים לציבור. המימון לא היה מכשול בקידום תחבורה ציבורית בשש השנים האחרונות שאני בתפקיד", אמר, "הסיבה שהתחבורה הציבורית בישראל היא לא ברמה הנדרשת, זה משום שלפרויקטים לוקח הרבה זמן כדי להתניע אותם. הם כל הזמן על השולחן ובתוכניות". הוא התייחס גם לרפורמת המחירים ולוויכוח שיש בנושא בין האוצר למשרד התחבורה.
לדבריו, "באוצר לא מוכנים לכך שהכרטיס הבודד בפריפריה יהיה במחיר של 50 אחוז אני טוען שאם אנחנו מקימים בערי פיתוח ומביאים תשתיות במיליארדים אני לא רוצה מחירים יקרים שיגרמו לחלק לא להשתמש בזה. לצערי הם מתעקשים להגיד שאם נעשה רפורמה, הם רוצים לייקר את מחיר הכרטיס בגוש דן. אני חושב שזו טעות גדולה מאוד".
עוד באתר:
יו"ר השדולה, ח"כ אורי מקלב, אמר כי "נדון כאן בשדולה במכלול התחומים של התחבורה הציבורית כמו נגישות, זמינות אמינות יחס לנוסעים, מידע, איכות סביבה, טכנולוגיה ועוד, ונפרוס את הדיון בכל תחום לגופו. השדולה הזו פתוחה לציבור וקשובה לציבור. התחבורה הציבורית היא שירות מהותי של כל אדם והוא משפיע על סדר היום שלו בכל הקשור ללימודים, עבודה וכדומה. נושא התחבורה הציבורית אינו פוליטי והוא זוכה לתמיכה של כלל הגורמים. אנו מאמינים כי שיתוף הפעולה עם משרדי הממשלה ובעיקר של משרד התחבורה שהבטיח לסייע – יביא בסופו של דבר לשיפור השירות. נמשיך לקדם את כלל הנושאים בטיפול פרטני ומעקב הדוק".
היו"ר ח"כ תמר זנדברג ציינה כי "מעבר משמעותי מתחבורה ציבורית לתחבורה פרטית הוא מטרה לאומית. הכוונות הטובות של משרדי הממשלה בנושא שיפור התחבורה הציבורית נשארות ברובן בגדר כוונות בלבד. היינו יכולים להיות בעיצומה של מהפכה משנת מציאות בתחום התחבורה הציבורית, אבל אנחנו מדשדשים במקום ואפילו הולכים אחורה. הנתונים מוכיחים כי המדיניות המעשית של הממשלה היא המשך השקעה אדירה בכבישים ומחלפים שישרתו את הרכב הפרטי, והשקעה נמוכה בהרבה בתחבורה ציבורית. הפער של ישראל מהעולם במדדי התחבורה הציבורית מצביע על פער גדול בתקציב השוטף אך מעבר לזה על פער אדיר של השקעה בתשתיות. צמצום הפער ייקח שנים, אבל אם לא נתחיל להניע את התהליך הזה עכשיו נמצא את עצמנו עם תחבורה ציבורית שהולכת ומידרדרת, עם פחות אפשרויות תעסוקה ומגורים ועם ירידה באיכות החיים, עלייה בזיהום ובהוצאות התא המשפחתי".
