ועל ירושלים • האדמו"ר שמתנגד לשיטת אביו והקהילה שהונהגה ע"י ילד • פרויקט

לרגל חג הסוכות שבו עולים רבים לרגל לירושלים לפקוד את הכותל המערבי, ורבים מנצלים את החג לבקר בשמחות בית השואבה בחצרות הירושלמיות, בחרנו לסקור חלק מהקהילות הבולטות בירושלים, שאינן מוכרות דיין בימי השגרה.

הקהילות הירושלמיות השורשיות נחלקות לשתי חלקים. החלק הירושלמי השורשי שמושרש היטב בירושלים מזה דורות אינן דווקא ה'תולדותים' אלא הקהילות המוכרות בירושלים כ"סאברישע" – היינו צברים ובהן הפרושים והמתמידים. החסידויות תולדות אהרן ודומיהם מכונים ה"הונגרישע" מאחר שמוצא החסידות הינה מהונגריה וכך גם הנהגתה.

ועל ירושלים • הקנאים שערכו בחירות וראש הישיבה שהפך לאדמו"ר • פרויקט

 

רחמסטריווקא – הונגרישע

חסידות רחמסטריווקא, בניגוד לרבים מהקהילות הירושלמיות, מהווה ענף לשושלת חסידית מפוארת מבית טשרנוביל. החסידות הונהגה בישראל בעיקר ע"י רבי ישראל מרדכי טווערסקי שנפטר בשנת תשס"ד ואז הכתירו החסידים את האדמו"ר רבי דוד לאדמו"ר בישראל. רבי דוד נחשב מחובר רעיונית יותר לפלג העדה החרדית, ומסרב לקחת למוסדותיו את כספי המדינה ואף אינו חותם על קריאת הקודש בהצבעה לבחירות, בניגוד למנהג אביו.

מרבית חסידי רחמסטריווקא אינם נחשבים לחלק מבשרה של העדה החרדית, אם כי ראשי הקהילה דווקא מחוברים לעדה החרדית ואינם משתתפים בבחירות. החסידות התרחבה מאד בשנים האחרונות כאשר האדמו"ר הינו אחד האדמו"רים הנערצים והמוערכים בעולם החסידי ורבים מחסידיות שונות נוהגים להסתופף אף בצלו.

אולי אתם מכירים: העסקן אברהם סלונים.

 

חסידות קרלין – הונגרישע סאברישע

חסידות קרלין הייתה פעילה מראשיתה ביישוב הישן בארץ ישראל והוקמה בישראל על ידי בנו של רבי אהרן הגדול מקרלין שעלה לישראל בסביבות שנת ה'תק"ל והקים את הגרעין החסידי הראשון בארץ.

הגרעין הראשון של חסידי קרלין התיישב בטבריה, כשמרכזו בבית הכנסת של רבי מנחם מנדל מוויטבסק. בית הכנסת שופץ בסיוע האדמו"ר בעל הבית אהרן מקארלין. חלק מן החסידים עברו לירושלים ובשנות השבעים של המאה ה-19 והקימו בעיר העתיקה בית כנסת.

לאחר פטירתו של רבי יוחנן מלוצק קיבלו עליהם רוב חסידי קרלין לאדמו"ר את רבי ברוך שוחט, האדמו"ר הנוכחי, שהיה אז ילד צעיר וכונה ה'ינוקא', אולם חלק גדול מזקני העדה העדיפו לקבל את הנהגת רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב. לאחר האיחוד נקראה חסידות זו 'קרלין לעלוב'.

מרבית חסידי קרלין כיום לובשים את הלבוש הירושלמי המסורתי בשבתות ובחגים, אולם בחסידות ישנם גם רבים שאינם לובשים את הלבוש המסורתי אלא הלבוש החסידי המסורתי. החסידות נחשבת כיום למזוהה עם אגודת ישראל.

אולי אתם מכירים: הרב יעקב בלייך רבה הראשי של אוקראינה, יועץ התקשורת יעקב איזק, נגן הקלרינט דוד הלר.