את חיים סאפרין אתה מכיר?, זה עם החיוך הבלתי מנוצח, מ'היימישע עסין'. כן – לעולם לא ראיתי אותו כועס גם כשמלצר חדש הפיל מגש שלם עם אוכל.
אם בשעה 4 לפנות בוקר נשארת רעב והגעת למסעדה וחיים עדיין היה שם עם אפיסת כוחות – הוא מיד היה מביא לך מנת אוכל, העיקר שלא תלך לישון רעב.
פעם שאלתי אותו אם הוא נותן מעשרות כספים, הוא חייך את החיוך הניצחי ואומר לי: "כל כך הרבה בחורים שאין להם כסף באים, אוכלים ושוכחים או שאין להם לשלם, אני מוחל להם מראש, זה המעשר כספים".
עוד באתר:
את המתן בסתר שלו כולם מכירים, ארוחות שבת היו ממתינות מחוץ לדלת של משפחות עניות בירושלים ובבני ברק, רובם לא ידעו מי השולח, כי כזה היה חיים.
"אני ינצח את המחלה הקשה רק על ידי חיוך", ככה הבטיח לי לפני שנה, "בלי החיוך בשביל מה לי להגיע הביתה?".
חיים בן דודי היקר, רצית לנצח את המלחמה הארורה ע"י החיוך הניצחי שלך, אבל אבינו שבשמים רצה את החיוך הניצחי שלך איתו למעלה.
חיים נשארת איתנו בלב ותישאר איתנו תמיד. תיהי נשמתו צרורה בצרור החיים.
