הרבה פעמים נראה לנו שיש אשליה כזו שילדים לא מרגישים מה שקורה בין ההורים. אז זהו, שלא כך הדבר. לילדים יש סייסמוגרף פנימי, חיישן קטן ועדין שקולט הרבה מעבר למה שההורים מנסים להציג בבית (לטוב ולרע). עבור הילדים, ההורים הם מודל ודוגמה לחיקוי. חיקוי של מה? כדי לענות על כך, בואו נבדוק איזה מצבים/תמונות הילדים ירצו לחקות בעתיד?
אם ביתנו אמון על שמחה, ערכים ורוחניות, או שאנו שמים את זה חזק בשאיפה שלנו, אז ודאי ההנהגה שלנו תהיה בהתאם - כזוג, אחד כלפי השני, וההשפעה תהיה ישירה על הילדים.
אם הבית הוא זירה להמון חיכוכים, חוסר הבנות, ומריבות אז נק' ההיפותלמוס במח העתיק של הילד מצלמת את התמונות האלה, ולהורים אין שום שליטה לאיזה מקום רגשי הילד יקח את זה.
עוד באתר:
מה עושים כששני ההורים לא מסכימים האחד עם השני? איך מנהלים ויכוח תרבותי? מה הילדים מרוויחים או מפסידים מזה? האזינו לפינתה של איריס מלמד מאמנת אישית להורות ומשפחה, ומנחת הורים.
