דו"ח שפורסם בחודש האחרון על ענף הכשרות מעלה כי עלות הכשרות הכוללת על כלל המזון במשק, מסתכמת בכ-4 מיליארד שקל בשנה. בהתחשב בכך שענף המזון מגלגל 60 מיליארד שקל בשנה, המשמעות היא כי עלות הכשרות מהווה 5% מהענף כולו. מחצית מהסכום הכולל, משמש לכשרות עופות, לשחיטת בשר ולייבוא גבינות.
על פי הדו"ח, "הסדרי הכשרות הם מערכת רגולטורית שיסודה בנושא אמוני, שעוגן כחלק מהעקרונות עליהם יש לשמור במדינת ישראל כמדינה יהודית. עם זאת, כבכל שירות שניתן, יש חשיבות לאופן שבו ניתן השירות ולעלויות שהוא מטיל על המשק".
לדברי מחבר הדו"ח, רואה החשבון יורם אברמזון, "על אף התפתחותם של גופי השגחה פרטיים לצד השגחתה של הרבנות הממלכתית, נשמר המונופול של הרבנות הראשית על מתן תעודת כשרות".
עוד באתר:
לדבריו, מונופול זה מצריך אלפי משרות, ובהתנהלותו מייקר את עלויות המחיה בישראל ככל גורם ייצור בלעדי. "מצבים העלולים להיווצר כגון החמרת הדרישות רק במקומות מסוימים, התנהלות בחוסר שקיפות, יצירת עדיפות לספקים מסוימים, יצירת מחסומי כניסה למוצרים ויצרנים קטנים — סופם שהם גורמים לעלויות עודפות של המונופול ומהווים התנהלות רגולטורית לא יעילה כלפי השוק".
גורמים ברבנות דוחים את ממצאי הד"וח וטוענים כי כשם שיש מונופול על שירותי הרפואה, כך נכון לעשות גם בתחום הכשרות. "הרי כל אחד יבוא וייצור לעצמו סטנדרטים חדשים שיכשילו רבים. זה בדיוק כמו רופא שיצור רפואה חדשה ויסכן את החולים".
