"מי שמדבר"
האמת- לא כל-כך התחשק לי לכתוב טור השבוע.
סקרתי בראש את כל הנושאים המעניינים בשבוע הנוכחי- ולא מצאתי משהו מסעיר או יוצא דופן שאפשר לכתוב או לדבר עליו מתוך הברברת הבלתי פוסקת של כל מישהו שיש לו דעה על משהו. ואז, במחשבה שניה שהיא בד"כ הרבה יותר מוצלחת מהראשונה- הבנתי על מה צריך לכתוב. על אותו מישהו כפול הרבה יותר מדי אנשים שמדבר ומדבר בלי סוף ובעצם לא אומר שום דבר.
וזו בהחלט תופעה ששווה התייחסות בטור ביקורת שמכבד את עצמו. קחו למשל את אותם פוליטיקאים מתוסכלים שצצים כפטריות אחר הגשם בכל מקום ואתר חדשות שמוכן להקדיש להם זמן ובמה- כדי לדבר על מה שלא נעשה, ומה שצריך לעשות, ולמה רק כשמאוחר ויש צרות נזכר מי שלא עושה שום דבר לעשות את מה שהיה צריך לעשות מזמן, ומה אותו אדם שאם לא היה עסוק כל הזמן רק בלדבר בכל מקום היה עושה אם רק היה לו את התפקיד שנותן לו כוח לעשות כל מה שהוא רוצה ובטוח שצריך לעשות אבל לא נעשה. התעייפתם? גם אני. אחת התכונות החשובות ביותר לאדם החפץ משום מה בקריירה פוליטית זה כושר ביטוי מעולה. ולכן כשאותו אדם מגיע לפוליטיקה- אך עדיין לא ממש משפיע על המערכת- הוא מנצל כל הזדמנות לתרגל את יכולתו המופלאה לדברר עצמו לדעת בכל מקום שנותן לו זמן שידור שהופך מהר מאד לזמן ברבור. ואני ממש לא כועס על אלה שמנצלים את המיקרופונים והטלפונים למטרות פוליטיות ותרגילים ברטוריקה- וגם לא שופט אותם על כך.
עוד באתר:
אני כן מאוכזב מכך שהם לא הופכים את הדיבורים שלהם למעשים, מעבירים תוכניות מבצעיות לעתיד הלא ידוע מהמחשב אל המציאות בשטח, ומפסיקים להשתלח בילדותיות ובשפת-רחוב בכל מי שלא חושב כמוהם- בידיעה ברורה שאילו הם היו כעת בתפקידו היו עושים את אותן השגיאות בדיוק- ואולי אף יותר חמורות מאלה בשל העובדה שהם חדשים בתפקיד וחסרי ניסיון קודם. זו לא חכמה בעיני לדבר גבוהה גבוהה או בסיסמאות חסרות כיסוי ומימוש כמו "ביד חזקה ובזרוע נטויה" "להפסיק לנסח ולהתחיל לכסח" "בלי אופק מדיני אולי לא יהיה אופק בכלל" ו- מה הייתה השאלה אדוני המראיין, תחזור בבקשה כי לא שמעתי בגלל שהייתי עסוק בלהשלים משפט או יותר נכון עשרה משפטים".
אפשר לומר לסיכום הנושא שאחת הבעיות הקשות ברשות הדיבור היא שהמדברים אינם לומדים משגיאות העבר ומתעקשים רק לדבר במקום לעשות, כמו שראינו היטב במחאה החברתית ברוטשילד כשכולם צעקו שהעם רוצה צדק חברתי- אבל ברגע שהגיע מבחן התוצאה פנו מובילי המחאה לבתיהם השכורים, חלק מצאו מושב בכנסת וחלק נעלמו- אבל הדיבורים נשארו בארכיונים נטולי השפעה בשטח. גם הדיבורים על שלום וביטחון נדמים לפעמים כחוזרים על עצמם בלי שינוי של ממש. הנה רק השבוע יצא לי לצפות בשמחה בתכנית המצחיקה והשנונה ששודרה בקול-חי בתקופת הבחירות לפני כשנה "מי שמדבר", ונוכחתי לדעת שחלק גדול מהבדיחות שזכיתי לכתוב לתכנית הזו מדי שבוע עדיין רלוונטיות לימינו. מה שמוכיח שהדיבורים תמיד נשארים אקטואליים – ובמיוחד כאלה עם הומור עצמי כפי שאמרתי בספיישל פורים של "מי שמדבר" בו השתתפתי למגיש אריאל ברמן: " כולם אומרים לי שהחדשות בקול-חי מדכאות- אז הייתי חייב להוכיח להם שאני מסוגל לדכא אותם הרבה יותר".
"מי שמאמין"
כמה אמונה צריך כדי לעבור את הימים הלא-פשוטים שעוברים עלינו לאחרונה. נראה שגם האדם הכי לא מאמין מוכרח לשאוב קצת כוח ממי שעדיין לא איבד את האמונה שיבואו ימים טובים יותר- ושאפילו מעז ללכת ברחוב ולחייך במקום להסתכל מעבר לכתף כל הזמן. אבל לצערי אי אפשר להתעלם מהעובדה שגם בימים בהם נראה שהאמונה היהודית המפורסמת עומדת למבחן בכל יום ואולי אפילו בכל רגע ורגע- נראה שיש מי שמנסה לשלוח ידיים ולפגוע בדברים הקדושים והחשובים ביותר שהופכים את העם היהודי למיוחד במינו וכזה שמצליח בכל דור ודור להילחם בהמנים התורנים שמנסים למכור לכולם את הלוקשים שהיהודים הם הסכנה האמיתית לשלום העולם, שהיהדות אינה מתאימה לחיים המודרניים ושצריך לשנותה בהתאם למצב-הרוח או לגחמות של ארגונים שמקבלים אנרגיה מתחדשת מעשיית רעש וצלצולים. ולכן גם בימים מורכבים ובמציאות מדאיגה שמקשה לחייך חופשי- יש לעשות חשבון נפש פרטי וציבורי שישאל מדוע יש כאלה שמתעלמים מהכלל אל תגעו במשיחי ומועלים בקודשים- ולגרום להם בכל דרך חוקית אפשרית למחוק את החיוך וצהלות הניצחון על כל חוק שפוגע ביהדות השורשית שמחיה את עם ישראל לאורך הדורות ולהזכיר לכל מי שמהסס לתקוף או להביע דעה בעניין הזה שמי שמאמין לא מפחד- ובכוח האמונה לשמור על כל מה שחשוב כדי שליהודים בישראל תשע"ו תהיה אורה ושמחה וששון ויקר.
"מי שנכנס"
אולי אתם לא חושבים שזה שווה ביקורת- אבל אני מוכרח. אחרי כל-כך הרבה שנים שאנחנו שומעים כל חודש אדר מי ש.. מי ש.. מי ש.. מי ש.. עד שזה מאיים לשבש את שיקול דעתנו הבהיר ולהטריף את המוח באופן שיזדקק להכשרה על ידי רב-פורים- לא הגיע הזמן שהמוזיקאים המוכשרים של הדור הזה ימציאו שירי פורים חדשים? כמה אפשר לשמוע מישה מישה בגרסאות שונות כשבמגילת אסתר יש עוד הרבה חלקים שיכולים להפוך ללהיט הגדול הבא? למה אף אחד עדיין לא הוציא סינגל על חרבונה? מה עם קצת מוזיקת-רקע לתליית עשרת בני המן? אפילו "ויתאפק המן" יכול להפוך ללהיט גדול… בעיקר למי שנתקע במעלית של בניין מפואר בדרך לעוד משלוח מנות.
