גוש שלום: "חותמות הכשרות מסייעות לנו לאתר מפעלים מטעים"

מתברר שהחרם הבינלאומי על מוצרי ההתנחלויות עובד, כך עולה מסקירה של ארגון שמאל הקיצוני • ואיך הכשרויות מסייעים להם 'לעלות' על חברות שמנסות להעלים את מקום הייצור? • מהרסיך ומחריביך

יוסי צלניקר

י"ח באדר ב׳ תשע"ו, 28/03/16 11:37

א+

א-

אזור תעשיה • אילוסטרציה General view of the industrial area in Givat Shaul neighbourhood in Jerusalem on July 1, 2008. Photo by Anna Kaplan/ Flash90. *** Local Caption *** ???? ????? ???? ???? ????? ???????

האם חותמות הכשרות על המוצרים תורמות לחרם על מפעלים בבעלות יהודית? כך זה נראה ממחקר של תנועת גוש שלום, אחד מגופי השמאל הקיצוני בישראל.

המחקר הוא פרי עבודתם של מתנדבי התנועה וממנו עולה כי החרם הבינלאומי משפיע. הנה רשימת מפעלים שעזבו את שטחי הקו הירוק כמו יינות ברקן, שעברה מאיזור התעשיה ברקן אל קיבוץ חולדה; מנעולי ירדני שעברה מברקן לפארק התעשיות בר לב בגליל; מולטילוק שעברה מברקן ליבנה; בייגל אנד בייגל שעברה מברקן לצפת; ולאחרונה סודה סטרים שעברה מאזור מישור אדומים לנגב וחברת הקוסמטיקה "אהבה" שהוגיעה על מעבר ממצפה שלם לקיבוץ עין גדי.

מקרים אחרים שלא קבלו פירסום כוללים את אינטרקוסמא קוסמטיקה שעברה מאזור התעשיה עטרות לאשדוד; חברת איקו עיצובים לרהיטי ילדים ונוער שעברה מברקן למפעלים באשדוד ונשר; חברת "מ.ב.ט. – מעבדות ביולוגיות טבע" השייכת לענקית התרופות טבע ואשר הועברה ללא פרסום מאזור התעשיה עטרות לבית שמש; וחברת הטכסטיל "דלתא" אשר העבירה את המחסנים שלה מאזור התעשיה עטרות אל קיסריה.

הדו"ח מלין על תהליך נוסף של טשטוש מקום הייצור של מוצרים שמיוצרים מעבר לקו הירוק. ישנם שמסווים את מקור המוצר תחת "קוד יצרן". כך למשל, חברת "ג'נרל מילס בע"מ", סניף ישראלי של חברה אמריקאית גדולה למוצרי מאפה, מייצרת את המותג "פילסבורי". על עטיפת המוצר "פילסבורי בראוניס – כדורים בטעם שוקולד" נמסרה כתובת החברה ברמלה בצירוף הכיתוב "מיוצר עבור ג'נרל מילס בע"מ רמלה על ידי קוד יצרן SLGL." באמצעות אתר אינטרנט שמפעיל משרד הכלכלה אפשר לפענח קודי יצרן מסוג זה, ולגלות כי במקרה הנדון מדובר במוצר שמקורו במפעל "של-גל-מזון בע"מ" הנמצא באזור התעשיה עטרות.

"כאשר מדובר במוצרי מזון נעזרנו לא פעם במיקומה של הרבנות הנותנת הכשר למוצר – מידע שהחברות חייבות לפרסם על האריזה אם ברצונן להגיע לצרכנים שומרי כשרות. יצאנו מתוך הנחה סבירה כי הרבנות הנותנת הכשר למוצר היא הרבנות במקום או באזור שבו יוצר המוצר (מלבד מוצרים בהכשר חרדי שהוא כלל-ארצי). הכשר שניתן על ידי רבנות אריאל, רבנות חברון, רבנות אזורית שומרון, רבנות בקעת הירדן וכו' הוא עדות מהימנה כי המוצרים מקורם בהתנחלויות הנ"ל. כך למשל על קופסת חומוס מתוצרת "אחווה" מופיעה כתובת בנס ציונה, אך ההכשר מרבנות אריאל מעיד על מיקומו של המפעל בו יוצר החומוס.

ההטעיה הבוטה ביותר בה נתקל הצוות נוגעת לתמרים – במיוחד תמרים מזן מג'הול, שהן ענף כלכלי מרכזי של ההתנחלויות בבקעת הירדן וחלק גדול מהן מיועדות ליצוא. כך למשל חברת "נהר הירדן" ("ג'ורדן ריבר") מפיצה תמרים מבקעת הירדן בקופסאות קרטון עליהן אין כל כיתוב בעברית ושום אזכור שהוא למקור התמרים. הכיתוב על קופסאות התמרים הוא באנגלית, לעיתים גם בשפות אירופאיות אחרות (גרמנית, צרפתית, ספרדית, איטלקית) ולעיתים גם בערבית. על חלק מהקופסאות של תמרי "נהר הירדן" מופיעות תמונות "אוריינטליסטיות" של רוכבי גמלים על רקע עיר אקזוטית עם צריחי מסגדים, דבר היכול ליצור אצל מסתכל שטחי רושם שמדובר במוצר מתוצרת ערבית. אבל בשיווק המוצר בישראל נוספת על הקופסאות מדבקה בעברית המציינת את מקור התמרים בבקעת הירדן, את שם בית האריזה (גילגל, תומר וכו') ואת הכשר רבנות בקעת הירדן" לשון הדו"ח.

תגובות