צריך לומר את האמת על ההתחלה: מציאות החיים בארצנו לא תמיד נותנת סיבה לשיר. וידוע שמצווה גדולה להיות בשמחה תמיד- ולא רק בפורים- אך מה לעשות שבכל דור ודור יש לא מעט "רשעים ארורים" שלא קוראים להם המן- המנסים לדכא את הרגש הכל-כך חשוב בחייו של כל אדם הרוצה מאד להאמין שהכל טוב ויש יותר מסיבה טובה אחת לשמוח, אבל בכל פעם שהוא שומע חדשות הוא מגלה כמה סיבות חדשות שמקטינות את אותה סיבה ולעיתים אפילו מבטלות אותה לגמרי.
אבל בלי שירה ומנגינות קשה מאד לשמור על שמחת-חיים ואופטימיות- ולכן צריך בהחלט להגיד תודה לבורא עולם על לוח השנה היהודי המספק לנו מועדים לשמחה שלפחות אחד מהם יכול גם להיקרא מועדים בשמחה- כלומר נופלים מעודף מצב-רוח טוב+"משמח לבב אנוש"- אבל אותו לוח מקפיד לאזן את עודף השמחה במחשבה מהירה על הניקיונות לפסח.
עוד באתר:
רגע לפני שרצים לנקות את הבית המגירות וגם את הלב והנשמה מחמץ- כדאי להאט לרגע ולהקדיש זמן גם לדברים שלא תמיד עושים כותרות בחדשות- ואולי אפילו כמעט תמיד לא עושים כותרות- אבל משפיעים בצורה חיובית מאד על מי שחווה אותם באופן ממשי: היכולת לעצור הכל, להגיע למקום מסוים שלא מבקרים בו כל יום- למשל העיר העתיקה בירושלים- ולתת במתנה לעצמנו כמה שעות טובות של חיבור למוזיקה יהודית ויחודית שאולי לא מאיימת על יציבות החומות שסביב העיר העתיקה בבירה- אבל יכולה בהחלט להפיל את המחיצות שיש בין מגזרים שונים בחברה הישראלית ולחבר אותם ואפילו אם זה לזמן קצר- למנגינה שגורמת לשמחה או התרגשות מרובה לרבים שמופתעים כל פעם מחדש לגלות שלפחות מבחינה מוזיקלית- יש להם משהו משותף מהעבר המתנגן בהווה ונשמר בזיכרון לעתיד וזה דבר גדול שלעניות דעתי משפיע יותר מכל נאום של איש-ציבור כלשהו על הצורך ההכרחי והכפוי באחדות גם כשכל אחד לצערנו לא ממש מתעניין בזה יותר מדי.
לדעתי ראוי לציין שבניגוד לפרעה ברוך השם לכל אחד יש בחירה חופשית האם לתת למציאות סביבו למנוע מאיתנו סיבות לשיר לשמוח ולצחוק ולא רק בחגים וזמנים בששון ובלי אסון- או לקיים את המשפט הידוע "תחשוב טוב יהיה טוב"- שזכה בעשור האחרון ללחן של הזמר אודי דוידי שלא מאפשר לאדם ממוצע להמשיך לשבת כשהשיר מתנגן סביבו.
אותה בחירה אישית ויקרה מפז מתאימה לא רק בגישה לחיים אלא גם מאפשרת לכל אדם לגוון אותם כרצונו כשלמשל יש כאלה שמוכרחים להיות מחוברים למציאות ולא יכולים להתחיל את הבוקר בלי מהדורת הבוקר עם מרדכי לביא ברקע- ואינם מסוגלים לעבור למצב-שינה לפני שעתיים של מהדורה מרכזית עם אבי מימרן, ומצד שני יש כאלה המעדיפים להתחבר דווקא לערוץ "קול-חי מיוזיק" המציע מוזיקה יהודית משובחת 24/6 ללא דיבורים או לערוץ "קול-חי שיעורים" שמלמד תורה מבוקר עד ערב, או הכי טוב לשלב קצת מכל דבר בכל יום ורגע לפני שהשבוע מגיע לשיאו בשבת מנוחה לשבת ולקרוא את הטור הזה באתר שבאמת גורם למבקר המזדמן (וגם למבקר המדינה) להרגיש מעודכן בכל מקום כל הזמן.
אז נכון שהמצב הביטחוני לא תמיד מזהיר במובן חיובי אלא לעיתים מזהיר במובן האימתני ונכון שיש מלחמת אגו בלתי פוסקת בין בג"צ להנהגה המשתנה על מי באמת מנהל את המדינה בוודאי שלא הכל משביע רצון מבחינת חיזוק השמירה על הדת והאמונה השלימה- ואפילו לגז לא נותנים פה לצאת כמו שצריך מהאדמה.
אבל כמו ששר השבוע זמר השנה של קול-חי ישי ריבו ברובע היהודי בירושלים: "ואיכשהו בסוף יהיה רק טוב"- ואם יש יותר מאדם אחד שמאמין שזה נכון ולא רק שורה בשיר- זו כבר סיבה טובה לשמוח ולהאמין שניגון אחד קטן יכול להציל אותנו כל יום.
