טרם התקדש חג הפסח ועם סיומה של עונה נוספת של התכנית הפופלארית "השירים שאהבנו", שידר ביום רביעי האחרון המפיק והעורך דוד קליגר תוכנית מיוחדת בה הוא אירח רבנים חשובים, וכל אחד בתורו נתן ווארט או סיפור יפה לחג אותו הוא קישר לשיר אהוב. בין הרבנים שהתארחו היה ר' משה בן לולו שחשף לראשונה מעל גלי האתר סיפור מטלטל שראשיתו בימי חשכת השואה אי שם במחנות הכפייה, וסופו לפני תקופה קצרה בבני ברק.
במחנה אושוויץ היה יהודי שאגר במשך כל השנה כל מיני דברים עבור אפיית מצות – גרגירי חיטה, פיסות עצים וכל דבר הקשור לזה, וכשהאוסף גדל הוא הטמין אותו במקום מסוים ולא ממש ידע איך הוא ממשיך מכאן הלאה. עד שפגש בבחור צעיר חברה'מן שעשה כל מיני דברים אמיצים בגטו והוא ביקש ממנו שייקח את המטמון היקר ויכין ממנו שתי מצות שכל אחת מהן כזית וכך תהיה לכל אחד מהם מצה בפסח.
הצעיר הסכים ובבוא העת טרח והכין תחת סיכון ממשי לחייו שתי מצות, בליל בדיקת חמץ כשהמצות מוכנות בידיו הוא צעד עימן לכיוון הצריף אך לפתע תפסו קצין נאצי ומהבהלה נשמטה מצה אחת ונפלה לרצפה הקצין היה מאושר ממה שקרה והתחיל להציק לו ולדרוך על המצה ולרסק אותה ולירוק עליה בהנאה רבה תוך כדי שהוא מאיים על הצעיר שבפעם הבאה זה יהיה הסוף שלו.
עוד באתר:
הצעיר נכנס לצריף וכאן החל ויכוח בין השניים למי מגיעה הכזית מצה. כל אחד טען לזכותו עד שהגיעו לפשרה שהמבוגר ביניהם יקבל את הכזית והשני יברך ויקבל פחות מכזית וכך הכל בא על מקומו בשלום.
לימים נרצח ל"ע הצעיר ע"י הנאצים והמבוגר זה שאסף את הגרגירים עלה לארץ נישא והקים משפחה גדולה עם ילדים נכדים ונינים.
לפני כשנתיים מגיע אותו מבוגר לאחד מן האדמורי"ם בבני ברק כשבפיו שאלה קשה, והוא מספר שהוא חלם בלילה איך אותו צעיר מגיע אליו ומבקש ממנו בחזרה את המצווה של אותה כזית הגטו, וכך חזר ונשנה החלום, והוא ממש לא יודע מה לעשות, אותו אדמו"ר שלח אותו לבי"ד בני ברקי ידוע שישאל אותם מה לעשות אם הוא צריך להחזיר לו או לא, לאחר כמה ימים של דיונים פסק ביה"ד שמבחינה הלכתית זה אכן מגיע לך אבל מבחינה אנושית ראוי שתתן לו.
הקשה האיש, אם הלכתית זה שלי מדוע עלי לתת? ענו לו בבית הדין: מאחר ואתה, יש לך משפחה גדולה ועדיין חי ב"ה, תוכל לעשות עוד מצוות ולהשלים את החסר מה שאין כן אותו צעיר שמצוות הוא כבר לא יכול לעשות, נתרצה המבוגר ובאותו מעמד מרגש הכריז כי הוא מחזיר לצעיר ההוא את המצווה.
