לקראת "חג הפועלים", בו מרוממים את "מעמד העובדים", אני רוצה להעמיד כמה דברים על דיוקם. מדברים במועד זה על ערך העבודה, על הצורך של עובדים להתאגד כדי לשמור על מעמדם, וכאן חשוב להדגיש שעבודה לכשעצמה אין בה כל ערך. נקודה.

למה יש ערך? ליצרנות.

אדם יכול להיות יצרני מאד אך עובד מעט מאד, ולהיפך – אפשר שיעבוד הרבה ולא יהיה יצרני בכלל. למשל, אדם החופר בור חצי יום ובחציו השני מכסה אותו בחזרה, הוא אדם עובד אך התוצר שלו הוא אפס. יש עובדים שהיו בעבר יצרניים, אך הטכנולוגיה הפכה אותם למיותרים. למשל, שואבי המים היו בעבר יצרניים מאד, אך מאז שהונחה הצנרת בין הבארות לבתים עבודתם התייתרה. אם הם ינסו לדבוק בה, הם ייצרו תוצר שאין לו שום ביקוש. כלומר, הם כבר בלתי יצרניים בעליל.

אלה שקוראים לשמור על מקומות עבודה ולשמור על מעמד העובדים, פוגעים בקידמה ופוגעים בכלל הציבור.

האנושות מתפתחת ומתפרנסת מן המסחר, והמסחר מבוסס על כך שכל אדם מייצר משהו ומחליף את תוצרתו עם התוצר של אדם אחר. המסחר מאפשר לכל אחד להתמקד בדבר בו הוא יעיל וטוב, וכך נהנים כולם מיותר תוצר. באם אדם לא מייצר כלום, אך דורש מאחרים את התוצר שלהם, הוא פוגע בהם והוא אוכל חינם לכל דבר ועניין.

נניח יש אדם שעבודתו התייתרה בגלל פיתוח טכנולוגי, באם נגן עליו באמצעות חוק או וועד עובדים משמע הכרחנו את הציבור לשלם עבור אדם שהתוצר שלו הוא אפס מוחלט. למשל, עובדים שהמחשב מחליף את עבודתם (וזה נפוץ במשרדי ממשלה), באם אין אפשרות לפטר אותם משמע הציבור משלם לאנשים שלא מייצרים כעת דבר. או דוגמה נוספת, אם מחר עולים על הכביש מוניות אוטונומיות ללא נהג, אזי נהגי המוניות הופכים למיותרים. אם החוק לא יאפשר לרכב האוטונומי לתפקד כמונית, אזי החוק למעשה מכריח אותנו לשלם עבור אפס תוצר.

תופעה זו מכונה "הרס יצירתי", הטכנולוגיה החדשה הורסת בכל יום משרות ישנות. אם אנו לא נאפשר למשרות אלה להתבטל, אנו מונעים מרמת החיים של כולנו לעלות. תארו לעצמכם היכן היינו עומדים היום אילו היינו נאלצים לממן עגלונים, מדליקי פנסים ושואבי מים. הם היו אוכלים נתח אדיר מן התוצר, בלא שהם יתרמו לו דבר.

לפיכך, מי שמרומם את העבודה לכשעצמה כערך בלא שהוא מוודא שהיא אכן יצרנית, הוא חוטא לכולם ואחראי להעלאת יוקר המחיה ולהורדת התוצר של כולנו.

כאשר אתם רואים אדם הבא בדרישה להגן על עבודתו, הבינו כי המשמעות היא שהוא דורש להיות לא יצרני ושכולנו נשלם לו עבור זה. זכרו את זה באחד במאי!

(פורסם בדף הרשת החברתית של דוד רוזנטל)











עוד כתבות שיעניינו אותך

"טרוף טורף"

טרגדיה: נקבע מותו של העובד שנטרף על ידי נמר ב'תנכ"י'

פנחס בן זיו
התיעוד שריגש המונים

מרגיש את החורבן: ילד קטן מתייפח בבכי

אבי יעקב
מזעזע

האסון בתנכ"י: הותר לפרסום שמו של העובד שנהרג

פנחס בן זיו
שינוי כיוון

סמוטריץ': "לא יהיה יותר משא ומתן עם חמאס על חטופים"

אבי יעקב
אחד על אחד

הרשי אייזנבך גלוי לב: "עשיתי כל טעות אפשרית"

יוסי חיים
האבות והמקדש

"אני מבטל את התביעה": רגע לפני הבדיקה המכריעה

הרב נהוראי משה אלביליה
צפו

נשיאי ארה"ב הבינו; בישראל עדיין רודפים את עולם התורה

הרה"ג מרדכי מלכא
אבי אילסון מארח

איך זה התחיל? צמד 'ממתק לשבת' בשיחה מרתקת

קול חי מיוזיק
בהשתתפות מאות

"נרעיש עולם ומלואו": תיעודים מכינוס ראשי הישיבות

נתי קאליש
עדות מטלטלת

הזדקפתי מול הקצין הנאצי: "אני לא מביא תועלת?" | צפו

פנחס בן זיו
עימותים סוערים

"מזהיר אתכם אם תישארו": פרשים דוהרים לישיבת אוריתא

פנחס בן זיו
צפו בדברים

מרן לאברכים: "מתחילים לזלזל במנהגים ונהיים רפורמים"

נתי קאליש
צפו

ר' מיילך זועק: "הקב"ה רוצה שנבכה בלילה זה"

הרב אלימלך בידרמן
בית המקדש הראשון

כך נחרב בית המקדש: הצטרפו למסע מרתק בעקבות החורבן

הרב יצחק פנגר
צפו

"בכה תבכה בלילה": הצטרפו לשיחת המשפיע ר' מיילך בידמן

הרב אלימלך בידרמן
תקרית חריגה

עובד ב'תנ"כי' ננשך בצווארו ע"י נמר; מצבו אנוש

פנחס בן זיו
חולייה גדולה ומחומשת

תקרית חמורה: 12 מחבלים הניחו מארב ותכננו לבצע חטיפה

שמעון כץ
געגועים

מרן מתייפח בבכי: "למה החרבת את בית המקדש?"

פנחס בן זיו
מצמרר

רק קורבן אחד: כשהרב פנגר ממרר בבכי

הרב יצחק פנגר
תיעוד מרגש

 ברכת כהנים בקונגרס: "אתה עוזר לעם ישראל"

אבי יעקב