הכלה • לא מצליחים להכיל, האם אתם מוסריים?

מכירים את המשפט הזה? הפתרון לכל: "תכילי אותו, הוא לא רע, הוא פשוט מסכן, גדל בבית קשה …" וכן הלאה.

"תכיל אותה, היא באמת רוצה רק טוב, היא פשוט לא מכירה את הדרך הנכונה…".

רבים מאתנו נתקלו בגישה זו. את מספרת לחברה, לאימא, על הקושי עם בעלך (דבר, שאגב מאוד לא מומלץ), על כך שהוא בורח מלדון על הקשיים, לא מתמודד אלא מאשים, וכדומה. את 'משתגעת', ואז אומרים לך: "תכילי, הוא פשוט לא מסוגל להתמודד עם הרגש, להתעמת מולו, הניחי לו, הוא באמת לא מתכוון לרע!". נכון שאין להאשים, אך האם נוכל "להכיל"?

"הכלה". איזו מילה אדירה!… מי שמוכן להודות שהוא לא מסוגל להכיל, את המקום המורכב, של בן זוגו, שיקום!…

יש החושבים, 'אם אני לא מכיל, לא מוותר, אז אני לא כזה מוסרי'.

"אבל אני כן מוסרי…" זועק קול בתוכם. "ולמרות זאת, איני מסוגל להכיל!"

אז מה, האם זה אומר בעצם שאני לא בסדר כי אני לא מסוגל להכיל? אולי זה מקום האחריות שלי – פשוט להכיל?

הרשו לי להיות קצת לא מנומס: אם אתה או את, לא מסוגלים להכיל, משהו שמציק מאוד מול בן הזוג, זה מובן! זה בסדר. יתרה מכך, לפעמים זה אפילו רצוי!!! ותתפלאו, לפעמים זה גם לטובת בן הזוג השני. כן, ממש כך!

'היי, איך אתה מעז?' חלקכם מתקוממים. '"הכלה", תכונה מוסרית מאין כמותה. אתה יועץ נישואין אתה? זה הבסיס!'.

מבין את ההפתעה. הנה, אני מסביר:

אלי הגיע לפגישה לבד. אשתו לא ראתה צורך להגיע ליועץ, "יש לך קושי, לך ליעוץ אתה!" (אגב, זה שצד אחד לא מעוניין להגיע לייעוץ, הרבה פעמים זה משום שהוא מאוד פגוע, ולכן מסרב לשתף פעולה. ישנן סיבות נוספות).

אלי מספר על כך שאין תקשורת ביניהם, היא "עושה מה בא לה", לא מתחשבת בצרכיו. הוא מרגיש לבד.

עכשיו, בואו נחשוב יחד, אם הייתי מתחיל לברר אתו יותר לעומק על מציאות חייה היכן גדלה וכו', כנראה היינו מבינים מדוע היא בוחרת בחייה בדרך תגובה כזו לניסיונות שלו לשפר את המצב. זו הרבה פעמים יכולה להיות אפילו הבנה מבריקה. ואז, נניח שהייתי אומר לו, "טוב, תראה זו מציאות חייה, זה מה שהיא מכירה ויודעת, כך היא מאמינה שנוהגים מול קונפליקטים, ולא מרוע, פשוט זהו ניסיון חייה, מציאות החיים שראתה בבית הוריה, לכן, תבין אותה, תכיל, כך היא, היא באמת טובה בפנים, היא לא רוצה ברעתך", וכן הלאה.

נניח שהייתי משכנע אותו בכל הנ"ל, ונניח גם שהיה משתכנע ו"מכיל". מה אתם חושבים הולך לקרות עוד שבוע, שבועיים? האם הכל יבוא על מקומו בשלום? יתכן אפילו שהיה נפגש עמי כל שבוע, והייתי "מתחזק" את המקום החדש שלו, של אותה הכלה. אבל, מה יקרה חודש לאחר שיגמרו הפגישות?… (ואגב, התנהלות כזו הרבה יותר מזיקה מהמעט שהצגנו כאן). האם הוא ימשיך להכיל, להבין, והכל יבוא על מקומו בשלום?

הרי שורה תחתונה, הוא את צרכיו בזוגיות, לא קיבל! וכאשר יחוש בזאת שוב ושוב, המירמור והתסכול שיחוש, יהיו גדולים הרבה יותר, שהרי 'ניסיתי כבר הכל, כנראה היא כל כך מנותקת…'.

אמנם כן, ישנם מצבים שבלית ברירה נלך על מקום של הבנה, ששינוי, כנראה לא יהיה בזמן הקרוב, אבל לא בדרך של 'הכלה' כזו, אלא יותר בכיוון של סיפוק בדרכים אחרות.

הכלה נכונה ומומלצת תהיה במקום שאנו יודעים שהמכיל לא יהיה מתוסכל ו'יתפרק' בטווח הארוך.

הכלה, גם חשוב שתהיה אצל היועץ כלפי מתייעצים. אך זו לא חכמה, הם, הרי לא יבקשו ממנו לעולם להוריד זבל, או לשטוף כלים… הוא לא מעורב רגשית.

במקרה כמו זה שהבאנו, ישנה עבודה רבה שאפשר לעשות. אפילו אם היה נראה מקרה אבוד, אנו נלך לכיוון של תקשורת נכונה שתסייע בשינוי, ועוד.

המסר שלי, המבוסס גם על הניסיון בשטח, הוא: אל תתנו לחלום שלכם להתמוסס. מה שמגיע לכם, סיכויים רבים, שיגיע אם תתאמצו, ולא תתייאשו! אל תהססו לעבוד על הזוגיות גם ללא שיתוף פעולה של בן הזוג. לפעמים, הזוגיות שלכם אמנם לא תהיה כמו שחלמתם, אך זה לא סותר שיהיה סיפוק בחייכם. וגם אם הסיפוק יגיע משטחי חיים אחרים, כמעט תמיד, זה יקרין על הזוגיות בכיוון חיובי.

 

נכתב על ידי חגי צדוק, מרצה ויועץ נישואין ופסיכותרפיה.

לפניות, שאלות, הערות: [email protected]