זכור ה' מה היה לנו.
48 קינות, על החורבן ושברו.
זכור ה' מה היה לנו.
ומה יש לנו. ומה עוברים אנחנו.
זכור ה' מה היה לנו.
אבל גם בהסתרה שבתוך ההסתרה, זו הנמשכת 1948 שנים, אני אוהב אותך אב הרחמים.
רחם עלינו, רוצה את קירבתי אליך. כי אני יודע שפתאום יבוא אדון אל היכלו.
ניגאל גאולה אמיתית.
אבל עד אז – אבל. אבל כבד.
נהינו, קוננו, צעקנו, בכינו והתגעגענו.
ולא מספיק.
***
ירושלים, את ירושתינו.
אפילו ממנה ברחנו.
יקרים היו שם חיינו.
אבל התגעגענו.
לא שכחנו.
את אבני הכותל, השוממות.
חיללוה ידיים זרות.
אלה שאינם בני ברית – עלו אל ההר. טימאוה. וגם שמרוה מטמאי עמנו.
מרשיעי ברית, עלו אל הרחבה. חיללוה. הרחיקוה מתמימי עמנו.
ואנו אנה אנו באים.
זכור ה' מה היה לנו.
***
"אלי ציון ועריה…
"עלי ארמון אשר נוטש, באשמת צאן עדריה, ועל ביאת מחרפי אל בתוך מקדש חדריה"
עוד באתר:
***
ירושלים.
התגעגענו.
השתלטו עליה זרים, אבל שוב נשוב אלייך, לציון.
ואז, אז יימלא שחוק פינו ולשוננו רינה
