"חלק ניכר מן הביקורת, גם מפי בכירים, מנותק לגמרי מהעובדות"

תא"ל במיל' יעקב נגל, מ"מ ראש המל"ל מסר הודעה הערב על הסכם הסיוע האמריקני לעשור הקרוב.

לדבריו, "בשבוע שעבר חתמתי בשם ראש הממשלה ומדינת ישראל על הסכם היסטורי חסר-תקדים בהיקפו בארה"ב. ההסכם בהיקף של 38 מיליארד דולר לעשר שנים, בא בתקופה של קיצוצים בתקציב הביטחון האמריקני, כולל בתקציב ההגנה בפני טילים (MDA). החתימה על ההסכם מדגישה את עומק ועוצמת היחסים האיתנים בין ישראל וארה"ב.

בטקס החתימה הבעתי הערכה עמוקה לממשל ולעם האמריקני, והרגשתי גאווה גדולה ותחושת שליחות. כל מי שהיה איתי בחדר הטקסים במחלקת המדינה הרגיש את החום באוויר ואת גודל הרגע ההיסטורי.

עוד באתר:

קאבר

מחילה • הקליפ החדש של שי וינר

אליעזר חסיד

הרוחץ דיווח

דרמה בכנרת: רימון חלוד נחשף בין הסלעים ופוצץ

אלי יעקובוביץ

לא נרתעים

לאחר התקיפה בתימן והאיום של נתניהו: אזעקות ויירוט

קובי פינקלר

לעיני המצלמות

באמצע ראיון; סוכות הגיש מכתב תביעה למגיש

פנחס בן זיו

מאז חזרתי מהטקס, אני נחשף לדיסאינפורמציה גדולה בתקשורת מפי מבקרים חסרי אחריות, שרובם הגדול אינו מכיר את תהליך המו"מ שניהלנו בשלוש וחצי השנים האחרונות או את ההסכם לפרטיו. לצערי הרב חלק ניכר מן הביקורת, גם מפי בכירים לשעבר ובהווה, מנותק לגמרי מהעובדות.

ראש הממשלה מעולם לא הבטיח למערכת הביטחון את המספרים המופרחים באוויר. העובדה היא שראשי המערכת ביססו את תכנון תר"ש גדעון על היקף סיוע שנתי של 3.1 מיליארד דולר, כאשר כבר במהלך שנתיים של התר"ש הנוכחי ייתן להם ההסכם תוספת של 400 מיליון דולר.

המו"מ לקראת חתימת ההסכם לווה באופן צמוד ע"י בכירי מערכת הביטחון וקיבל את תמיכתם וברכתם לאורך כל הדרך. אמירות "בשמם" (אך בעילום שם) התוקפות את ההסכם, אינן ראויות ואין להן על מה להתבסס.

במסגרת תפקידיי במטה לביטחון לאומי הופקדתי ע"י ראש הממשלה על המו"מ החל מביקורו של הנשיא אובמה בישראל. חלק גדול מהדיונים נעשה לפני שנושא ההסכם עם איראן היה בכלל "על השולחן".

חשוב לדעת גם כי בשום שלב במו"מ לא קיבלה ישראל מהגורמים שניהלו מולנו את המו"מ הצעה הגבוהה מההצעה עליה חתמנו. ההצעה הגבוהה ביותר שקיבלנו היא ההצעה שמופיעה בהסכם החתום.

הטענה שניתן היה לקבל שבעה מיליארד נוספים מנותקת לגמרי מהמציאות. תקציב הביטחון האמריקני עומד במגבלות חוקיות ועובר קיצוצים. גם ההצעה שהגיעה מצד גורמים בקונגרס, שרצו לתת כמה שיותר סיוע לישראל, הייתה בהיקף של 3.4 מיליארד ב-2017 – לאור המגבלות בתקציב האמריקני. כך שההערכה שניתן היה להוסיף שבעה מיליארדים להסכם הסיוע היא חסרת כל בסיס עובדתי ומקצועי.

גם האמירות חסרות האחריות על פגיעה בתעשייה הביטחונית הישראלית אינן נכונות. מתווה ההסכם מציג ירידה מדורגת שמתחילה בפועל בשנה השביעית מתחילתו. כך שלתעשייה ביחד עם משרד האוצר, משרד הביטחון ומשרד רה"מ, יהיה כמעט עשור להתכונן לשינוי. משום כך חלק גדול מהברכות שקיבלתי לאחר חתימת ההסכם הגיעו מראשי התעשייה הביטחונית המבינים את חשיבותו.

אני מודה לכל חברי הצוות שסייעו לי למלא את המשימה ולראש הממשלה על ההכוונה והגיבוי".