הסיפור של יוסף כליף ורעיתו הוא מצמרר ומסעיר אפילו. תשעה חודשי ציפייה ללידת בתם לא הכינו אותם לרגע שאחרי. כשהמיילדת הניחה את התינוקת בידיה של המיילדת – אשתו – הוא והיא נבהלו ואף הזילו דמעה. האחות שראתה את הבהלה בפניהם וניסתה להרגיע "לתינוקת שלכם יש 'שפה שסועה', לא משהו שניתוח פלסטי לא יכול לשנות" אך הם התמלאו בחשש.
מאוחר יותר התברר להם ששפה שסועה יכולה להעיד על בעיות נוספות "בעקרון אם יודעים טרום הלידה שלילד יש שפה שסועה, מפנים את האשה לבדיקות נוספות" אומר יוסף בראיון לרחל פסטג בתכנית "עניין משפחתי". אצלנו המקרה היה אחר ומאחר ולא איבחנו את זה מוקדם לא ידענו שזה מה שעומד לצפות לנו. דקה לפני הלידה אתה מוצף ברגשות שהטוב ביותר קורה ואז כאילו מישהו מנפץ את הבלון. אתה לא יודע להכיל את זה. אם הייתי יודע קודם הייתי מכין את עצמי. לא היינו מוכנים לזה כלל. השכל הבריא לא יודע להגיד 'זה ניתוח, נעבור את זה ויהיה בסדר'. המראה הוא לא מלבב אתה לא יודע מה יהיה העתיד של הילד שלך"
"היום אחרי 2 ניתוחים שמיכאלה עברה" מספר יוסף "היא ילדה בת שנתיים. מקסימה, שובבה, ילדה רגילה לחלוטין. מדברת יפה ונמצאת בגן רגיל. כל החששות שהיו לי התנפצו אחד אחרי השני. אבל כל זה לא היה קורה בלי הליווי של עמותת 'שפת הלב'. הליווי שלהם, שהחל במענק מיוחד של ערכה לניתוח וליולדת וכלה בתמיכה בכל מה שאפשר, הליווי הזה עזר לנו. אגב, דברים שקיבלנו מהם לניתוח עדיין לא בסל הבריאות. העמותה מנסה להשפיע בנושא אבל כעת יש דברים נצרכים שלא נמצאים בסל".
עוד באתר:
אולי אפשר לקרוא לזה סגירת מעגל אבל יוסף, אביה של מיכאלה עוסק היום, יחד עם אשתו, בהתנדבות בעמותת 'שפת הלב' ועוזר למשפחות שעוברות את שהם עברו. "היום בתור מתנדב בעמותה" אומר יוסף "יצא לי ללוות משפחות אחרות. באיזשהו מקום אתה בא לחזק ויוצא מחוזק. כשאנחנו מקבלים טלפון של משפחה חדשה ואנחנו שולחים תמונות של מיכאלה וחלקם אפילו באים לבקר, יש הרגשה כל כך מיוחדת".
האזינו:
