יודעים מה הדבר הכי טוב בימי הסערה באלה? מנחשים? הם תירוץ מצוין לאיחורים, להעדרות, לפעולות שלא קורות, כל המחלות והצינונים נזקפים לזכות הגשמים והקור, בקיצור אחלה קייס. יש מי שפגעי מזג האוויר, מצב הרוח והגשם זה סיבה עיקרית לעבודה שלהם, ככל שהשמים מתקדרים יותר, הסופות תוכפות הם מגבירים את הפעילות ויוצאים לשטח.
כולם מכירים אותם בשם, הטלפון שלהם שמור לרבים כחלק בלתי נפרד מאנשי הקשר,אבל מעטים יודעים ומבינים את העוצמה שלהם, של ידידים.
וזה ממש לא עוד כתבת תשקיף מעצבנת אלא זה משהו שהפך להיות אצלינו כחלק מהחיים.
עוד באתר:
ההכרות הראשונה שלי איתם היתה הכי פשוטה הכי בנאלית, בלי משהו ששווה כותרת אבל הצליחה לרגש אותי ולגרום לי לרצות להיות חלק מהמשפחה המופלאה הזו.
שעת צהריים חזרתי הביתה מהעבודה עמוסה חבילות וילדים, בדמיוני אני רואה את הפעולות של מניחה הכל מהיד, עוברת למדי ב', ומתחילה משמרת שתיים בבית, אני מטפסת בעצלתיים את שלושת הקומות המעצבנות שנראות נצח כשעייפים ואוופס הבית נעול. לא נעים, לאף שכן אין מפתח, הפכתי את התיק מאתיים פעם ואין אין מפתח, אמת לא ממש ידעתי למי אני מתקשרת למכבי אש, למנעולן, לחילוץ, למי??? מישהו זרק באוויר את השם ידידים אני מתקשרת ארבע דקות אח"כ הבניין שלי הפך לזירה, 4 או 5 מתנדבים, מירסים מצפצפים (אז הם עוד דיברו במירסים) אירוע לכל דבר. בשלושת הדקות אח"כ לא הספקתי לעקוב אחרי המתרחש ודלת הבית נפתחה לרווחה עם מתנדב זורח בפתח, קומנדו.
כמה שהסיפור הזה פשוט הוא מספר בעצם את סיפורו של הארגון המדהים הזה, בעצם הדברים הכי קטנים שמקיפים אותנו בחיים. הדברים המעצבנים שאנחנו נתקלים בהם כשאנחנו תמיד בלחץ אטומי ולא ממש יודעים למי לפנות, האוטו המעצבן שלא נדלק בהיסטריה של הבוקר, פנצ'ר באישון ליל בחזור מחתונה, מעלית תקועה ועוד אלפי פכים קטנים שנראים כל כך שוליים ולא חשובים יש מי שדואג לזה בענק.
אני יוצרת קשר עם ישראל אלמסי בתוך יום עבודה עמוס, הוא מנהל את כל מערך המתנדבים של הארגון הזה שפתאום צמח למימדי ענק בשקט בשקט בלי דרמות וצילצולים, הוא מעדכן אותי בפרטים:
באזור המרכז יש 1500 איש מתנדבים פעילים, ישראל לקח על עצמו ברמה אישית את גזרת תל אביב שם המושג של עזרה התנדבותית לא כזו טרוויאלית כמו באזורים חרדים שבהם איש את רעהו יעזורו טבוע בdna. ביום ממוצע מתקבלות 160 פניות ו-120 מקרים מטופלים, יש יחידת חילוץ למצבי חירום, יחידת גיפאים, הכל מסודר ומאורגן, יעילות והענות לקריאות ברמה מיידית, הסיפורים שם עפים בקצב הסילון, אין רגע דל, והאנדרנלין של כולם מדבק.
כהרגלי אני מבקשת מישראל כמה סיפורים פיקנטיים אחרת הגולשים לא יסכימו לקרוא עד הסוף,ישראל מעלה את סגנו לייזי שטרן על הקו ואני לא מצליחה לעמוד בקצב.
"אתמול" ישראל פותח "יצאה קריאה על ילד שננעל אוטומטית ברכב, מתנדב יצא מיידית למקום ומגלה שאחיינו האהוב נעול ברכב, שלוש דקות אח"כ האחיין היה חבוק בזרועות דודו".
לייזי מספר איך הוא הגיע להתנדבות בארגון, ביום יום הוא יבואן ענק של כלי בית ובידידים מתנדב שעות רבות בשביל הנשמה "הגעתי לידידים בטעות, הודעה עם קריאה דחופה הגיע לווטסאפ שלי במקרה, פנצ'ר למשפחה עם יולדת באוטו, בדיוק הייתי בסביבה, באתי לטפל באירוע, וזהו. מאז הכל היסטוריה..".
גם ישראל (מנהל פרוייקטים בישראכרט) שפירמט את כל מערך הארגון ממירסים לווטסאפ ובכך גרם למהפכה אדירה הגיע להתנדבות בארגון אחרי שנתקע רגע לפני יציאה לעבודה עם מכסה מנוע פתוח, כבלים מחוברים ואפס מתנדבים שיעזרו לו, בסך הכל, להתניע, ואז הוא הבין שהדברים הכי קטנים שאנשים אוהבים למעוך בעקב האחורית צריכים סיוע כמו כל דבר אחר, וכן לפעמים והרבה פעמים זה מציל חיים.
קחו לדוגמא חילוץ ממעליות, ליזי מספר: "התקבלה במוקד פנייה על חולה אסטמה שתקוע במעלית עם כלבו, צוות שלם של כבאים היה במקום ולא הצליחו לחלץ, בן אדם תקוע ארבעים דקות, אני מגיע עם חבר ארבע דקות אח"כ הבן אדם וכלבו חולצו ללא פגע".
היפה הוא שהרבה מהמתנדבים זוהי ההכשרה המקצועית שלהם, מנעולנים, אנשי מעליות, מכונאים וכו', ביום יום כל ביקור שלהם זה הרבה כסף אך בידידים הם מתנדבים באופן מלא, ומחלצים ומסייעים ללא עלות וזה בהחלט מרגש.
"יש לנו בעל חברת מעליות יש לו תחתיו חמישים טכנאים שהוא יוצא לאירוע הוא לא ייקח כלום" מוסיף לייזי.
הסיפורים על המתנדבים הם אינסופיים, חלקם עוברים הכשרה מקצועית, כל מוקדן כל מתנדב וסיפורו משלו אבל משהו אחד מאחד את כולם הם לא מוכנים ללכת לישון בלי לעשות חסד.
החילוצים והסיוע במקומות מסובכים נעשים בתאום ולצד אנשי מקצוע, שרותי הכבאות ומשטרת ישראל, כך לדוגמא חולצה כלה לפני מספר שבועות שנתקעה עם פנצ'ר באמצע נתיבי איילון, לייזי הרים את כל מרחב דן על הרגליים לאחר שווידא שזו לא מתיחה אופיינית של כמה לייצים,הוא הצליח להביא את סגן מרחב לכיש לאירוע, ולהביא את המבצע לסיומו המוצלח,"אלה רגעים" הוא טוען "ששווים הכל".
בקריסה הגדולה ברחוב הברזל ישראל חילץ 40 רכבים תקועים של נהגים מבוהלים בתוך החניון, באירוע של פריד ברמת השרון התחפרו מאות רכבים בחנייה ויחידת הג'יפאים הוציאה משם אחד אחרי השני בשרשרת, טבעי אה?
כשעה לפני שבת המוקדנים דוממים, בהוראת רב הארגון כיון שאין הצלת חיים ממשית יש בכך משום חילול שבת, זאת לאחר שכל היום שישי המוקדנים עובדים נון סטופ ומרגיעים אנשים לחוצים.
מה שהכי יפה זה שכל אחד שנעזר הופך להיות כמעט תמיד מתנדב פעיל, וכל אחד קונה את הציוד לעצמו, ויש משקיענים שהשקיעו ציוד של 10000 ש"ח, אחד תרם את הידע שלו בבניית אתרים ותרם אתר לארגון, שני בונה לארגון אפליקציה, כי תכלס אין אחד שלא נעזר בהם בצורה כזו או אחרת.
בווטסאפ בדיוק מתקבלת ידיעה על ספה שעפה בלי בעלים, וכובע בורסילנו בשווי אלף ש"ח, המתנדבים בהיכון.
