בזמן האחרון נדרש הראש"ל רבי יצחק יוסף לשאלת יהודים מהקהילה באיראן בנושא כשרות.
שאלתם האם יכולים להשתמש במוצרים המכילים מי גבינה שאין עליהם הכשר, מחמת שלא ניתן לפקח על המפעלים במדינות אלו.
לצורך התשובה ירד הראש"ל לדון בנושא ביטול, דין אבקת חלב נכרי, מעמיד ותערובת. לא ניכנס כאן לכל המו"מ ההלכתי שמקומו בבית המדרש אלא שציטוט אחד נטעים את הקוראים.
עוד באתר:
"ובענין הריקוטא של גויים שהוא אחר שמוציאין הגבינה מן החלב ונשאר הקום לבדו ומקפיאין אותו, ונקרא ריקוט'א, הפר"ח להתיר בזה, אך מרן החיד"א בשיו"ב הביא דעת כמה רבנים האוסרים, וכן רבני ירושלים אוסרים ומענישים על הריקוטא, וכ"כ בשו"ת חקקי לב בשם כמה פוסקים שהעיקר לאסור בזה, אך יש מקומות שנוהגים היתר בזה כמו לענין חמאה, וכתב בזב"צ שאפי' במקום שנהגו היתר בדברים אלו שומר נפשו ירחק מהם. על כן אם כתוב בוודאות שיש בו מי גבינה לא ישתמשו במוצר זה, ובפרט שניתן לייבא ממדינות אחרות שיש ע"ז הכשר, וכן אם יודעים שהם מכילים את הרכיב הנ"ל לא ישתמשו, אך אם לא מצויין שמכילים מי גבינה, ואין יודעים אם מוצר זה מכיל מי גבינה, מותר לאכול מוצר זה, אחר שגם לאוסרים איסורו רק מדרבנן והוא ספק, ועוד שיש פוסקים המתירים בזה".
למעשה בסוף תשובתו כתב הגר"י יוסף הכרעתו שבספק מותר לאכול מוצר זה במקום שא"א לקבל הכשר כמו במדינת איראן והקלה גדולה ירדה עליהם.
