אבא שלי, אני זוכר, תמיד היה מקפיד להגיד 'דבר בשם אומרו' וראיתי שכתב על פרשת בלק את הדברים הבאים: בפרקי אבות כתוב 'כל מי שיש בידו שלושה דברים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו: עין טובה (השמח בחלקו ואינו מקנא באחרים), רוח נמוכה (עניו וצנוע), נפש שפלה (המסתפק במועט)..
..ומי שיש בו עין רעה (שמקנא בזולת), רוח גבוהה (המתגאה ומתנשא על אחרים) ונפש רחבה (בעל תאווה) הרי הוא מתלמידיו של בלעם הרשע".
וכותב אבא שלמאמר זה מצא הגאון רבי יצחק מאיר מגור. בעל "חידושי הרי"מ" רמז מהכתוב על בלעם. נאמר: "והוא רוכב על אתונו ושני נעריו עמו" ופסוק זה אנחנו מוצאים גם אצל אברהם אבינו ההולך לעקדת בנו "ויקח את שני נעריו עמו".
עוד באתר:
מסביר בעל "חידושי הרי"מ" באותיות נער יש רמז לשלוש התכונות המנוגדות אצל אברהם ובלעם. נער – נ'פש ע'ין ר'וח. אצל אברהם זה נפש שפלה, עין טובה ורוח נמוכה ואילו, להבדיל, אצל בלעם זה נפש רחבה, עין רעה ורוח גבוהה.
לפי ההסבר הזה, לקחו אתם אברהם אבינו ולהבדיל בלעם הרשע, את התכונות שלהם כשיצאו לדרך. אברהם למלא רצון ה' ואילו בלעם להפר את רצון ה'.
כתוב בפרשה "ויפתח ה' את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי היכיתני זה שלש רגלים". רש"י אומר במקום שהאתון רמזה לו 'אתה מבקש לעקור אומה החוגגת שלש רגלים בשנה' ושואל אבא למה דווקא מזכירה האתון לבלעם בדרך הרמז מצוות עליה לרגל?
מסביר אבא ברעיון גדול: מצוות עליה לרגל מסמנת באורח בולט את כח הסבל וההתמדה של עם ישראל בקיום מצוות. שלש פעמים בשנה עלו בני ישראל לבית המקדש דרך קשה בכל מזג אויר וככל שהדוחק בירושלים היה עצום מעולם לא אמר אדם "צר לי המקום" וזה העניין שכאן רומזת האתון לבלעם כשהרגל שלך נלחצה קצת את הקיר התרגזת מאוד ולא יכולת להבליג על הכאב שלך ואתה הולך לעקור אומה שמוכנה גם לסבול סבל גדול על קיום המצוות.
שבת שלום ומבורך!
