בית הכנסת שלי הפך לסופרמרקט של מסתננים

איש המחלקה הטכנית של "קול חי", אברהם יסחקוב, כותב בכאב על השכונה בה גדל ופרח שנהפכה למדינת סודן הקטנה • על הרחובות בהם מסוכן ללכת, על ההווי הקהילתי ועל בית הכנסת שהיה ואינו • נוקב

אפרים דוד

ח' באלול תשע"ז, 30/08/17 09:29 עודכן: 29/09/24 02:54

א+

א-

בשכונה שבה גדלתי, חזרתי בתשובה, חונכתי לערכים, מקום שבו משנה לשנה נבנה עוד בית כנסת ועוד גן למגזר הדתי והחרדי ולחוזרי התשובה במקום, שכונת שפירא. שכונה שבה גדלנו יחד חילונים, דתיים, חרדים ואנשים מכל מיני גוונים שיש להם כבוד אחד לשני, שכונה שנמצאת כעת בשיא הפיתוח אך גם סובלת מבעיה מאוד רצינית. לבעיה הזו קוראים: התנהגות המסתננים.

בתחילה חשבתי שמדובר רק ב"אורחים זמניים" אך מסתבר שהם מצליחים מיום ליום להתפתח בצורה לא נורמלית, אם זה מכולות, מספרות וגולת הכותרת הכואבת עד למאד – סופר שנפתח במקום בית כנסת בו השקיעו את מיטב כספם ומרצם, תושבי השכונה.

אני לא מדבר על בעלי עסקים בתחנה המרכזית שסבלו מאיומים ובקשות חוזרות לעזוב את העסק ואפילו ללא תשלום שכירות, על המשטרה שמסתובבת לאחרונה כל יום בתחנה המרכזית הישנה כדי לתת תחושת בטחון לעוברים ושבים וגם מסיירת בשכונה עצמה (שפירא) כדי שהאנשים שחוזרים מאוחר בלילה לא יפחדו.

אני זוכר שבעבר, אפילו ברמה האישית, חוויתי מקרים לא נעימים איתם, היו לי שכנים סודנים וכשהייתי מגיע הביתה בלילה לאחר עבודתי ברדיו זה היה נורא מפחיד, היו יושבים במדרגות בשקט מוחלט ומעשנים כל מיני דברים. זו הייתה תקופה שאפילו ילדי המשפחה שלי פחדו לעלות במדרגות והיו צורחים מפחד רק מההתנהגות שלהם.

זה הביא אותי למצב שכדי שאלך הביתה בבטחה, לאחר העבודה בשעת לילה מאוחרת מהתחנה המרכזית החדשה בתל אביב לשכונת שפירא, קניתי לי אוזניית אוויר שנראית כמו זו של השב"כ כדי שיפחדו ממני וזה מה שקרה. הייתי הולך ורואה אותם מסתכלים על מה שיש לי באוזן ובורחים בריצה.

ואני חוזר למה שהגדרתי כ'גולת הכותרת' של ה"אורחים" – בית כנסת "כתר דוד". מקום שבו היו שיעורי תורה בשבתות וימי חול, הפך מבית כנסת לסופר מרקט. כיום הלוגו שעל בית הכנסת נצבע בלבן ובמקומו כאמור, ישנו סופר של מסתננים, אני לא מצליח להבין מה קורה לרשויות בתל אביב, איך נותנים לאנשים האלה יד לעשות כרצונם ולעשות בשכונות הללו כל מה שעולה על רוחם. אם זה היה קורה בצפון תל אביב, התקשורת לבטח היתה רועשת וגועשת. אני לא מדבר על צרכים או על דברים שחסרים בשכונה, מינימום מחיה לאנשים וילדים שמפחדים לצאת לרחובות. אותי מעניין אם היו המסתננים משתלטים על מסגד ביפו מה היה קורה.

העירייה צריכה להתעשת.

במקם לתת למסתננים לגיטימציה להתפתח, יש יהודים יקרים שיודעים להתפתח ולפתח ולעזור לאנשים שקשה להם בעיקר בשכונה הזו, הצטערתי מאוד שקיבלתי שיחה מחבר שגר באזור במוצאי השבת האחרונה שכאבו העצור נשמע היטב כשאמר לי "סגרו לנו את בית הכנסת".

אני מקווה שזה יגיע לאוזניים שידעו להקשיב ולתת מענה ובעיקר לטפל בבעיית המסתננים מהשורש.