שקד: "המעצמות מבזבזות זמן להובלת תהליך כושל"

שרת המשפטים איילת שקד נאמה הבוקר בכנס ללוחמה בטרור, והתייחסה לאתגרים הבטחוניים.

"בדרום", אמרה השרה "יש לנו ארגון טרור ששולט ברצועת עזה וממשיך להתחמש לצערנו. האוכלוסיה האזרחית נמצא שם במצוקה גדולה. ארגון חמאס משקיע מאות מיליוני שקלים בחימוש שנעשה לשם שימוש עתידי ביכולתו הצבאית. וחיזוקו והתעצמותו נעשית על חשבון האזרחים. בצפון, הרצף השיעי מאיראן ועד סוריה ועל הגבול עם ישראל מדאיג אותנו גם מבחינת התבססותה של איראן על הגבול וגם מכך שסוריה תהווה בסיס קדמי לאיראן- הכנסה של כלי נשק, בניית נמל, צוללות וכו".

אנחנו מקווים שהמעצמות לא יתנו ללפיתה האיראנית בסוריה להתבסס בצורה משמעותית. ישראל צריכה לוודא שזה לא קורה. לצד האיום האיראני יש התעצמות של חיזבאללה שצברו לעצמם מצבור של מעל 100000 טילים ורקטות בעשור האחרון. והיום הם מתחילים לעבוד על רקטות מדויקות ואסטרטגית זה הרבה יותר מסוכן למדינת ישראל.

עוד באתר:

'אלוקי נשמה'

איך הגיבו בישיבת מיר לאברך המתמודד ב'מלחינים'

המלחינים

לקראת הפלת המשטר

הותר לפרסום: צה"ל תקף את מחסומי הבסיג' ברחבי טהרן

קובי פינקלר

ליל שישי מוזיקלי

הצטרפו לשידור החי: 'שולמלייכם' מארחת את שלמה כהן

שולמלייכם

תחת אש

צפו: משה קליין סירב לנטוש את החתן ברגע האזעקה

קובי סגל

השרה אמרה כי "לישראל ולמדינות המערב יש אינטרס גדול שתקום מדינת כורדיסטן לפחות בחלק העיראקי". "אני חושבת שהגיע הזמן שארה"ב תתמוך במהלך", אמרה שקד.

חוק הטרור שעבדנו עליו מעל 7 שנים עיגן בחקיקה כל מיני פקודות מנדטוריות ותקנות הגנה לשעת חירום. החוק נתן מרחב פעולה גדול ומדויק לכוחות הביטחון. יש למשל הגדרות ספציפיות לאי מניעת טרור, עונשים מפורטים, כל העבירות מפורטות. החוק הוסיף אפשרות להמשיך ולהשתמש בעבירות מחוק העונשים, אבל במקום לטעון לנסיבות מחמירות של טרור ולקוות שביהמ"ש "יזרום" בגזירת הדין, קובע החוק החש שאם מדובר בעבירה שהייתה חלק ממעשה טרור, העונש המקסימלי מוכפל בשתיים ועד לתקרה של 25 שנים. החוק נותן הגדרות מפורטות ומתייחסת גם לחילוט כספי טרור ורכוש ועוד. כל זאת לצד כמובן שמירה על זכויות אדם.

"הממשלה משקיעה במזרח ירושלים המון בתכניות חינוך. אני מסכימה וחושבת שזה צעד חשוב מאד. ברשות הפלסטינית אנחנו לא שולטים בחינוך וטוב תעשה הקהילה הבינ"ל אם תלחץ על הרש"פ להוציא את ההסתה מתכניות החינוך".

בשלושים השנים האחרונות הכנסת עיגנה בחוקי היסוד את זכויות הפרט וביהמ"ש בפסיקתו נתן הרחבה לזכויות הללו, בעוד שהכנסת לא עיגנה את הזכויות הלאומיות בחוקי היסוד. בנוסף, במקרים ספציפיים לא טענה הממשלה בכלל לזכויות לאומיות או דמוגרפיות. כך למשל, בחוק איחוד משפחות בתקופת האינתיפאדה השנייה, הטענות בביהמ"ש היו בעיקר ביטחוניות.

מדינת ישראל קמה כמדינת הלאום של העם היהודי והיא יכולה וצריכה לעתים לטעון טיעונים לאומיים בנוסף לאלו הביטחוניים. הכנסת צריכה לחוקק חוק יסוד שמעגן זאת, ובמושב הבא נחוקק את חוק יסוד הלאום. אח"כ הממשלה והכנסת צריכים לטעון זאת בבית המשפט ואח"כ בית המשפט צריך להתייחס לכך בפסיקה.

בעניין העדר תהליך מדיני במזרח התיכון, אמרה שקד: "שיתוף הפעולה עם מצרים וירדן היום הוא הדוק. בשנים הקרובות ישראל יכולה להדק קשריה עם מדינות סוניות מתונות. יש שותפות אינטרסים בתחום הצבאי והמדיני אל מול איראן וגם שותפות אינטרסים כלכלית. ברמה הטכנולוגית המדינית והביטחונית יש שותפות אינטרסים וצריך להעמיק אותה".

"מבחינת השכנים הקרובים שלנו", אמרה השרה, "צריך לעשות מאמצים רבים לפתח את הכלכלה הפלשתינית והרש"פ. אבו מאזן בעוד עשור יהיה בן 92. ישראל לא תתערב בהחלפתו אבל בוודאי שנהיה צפויים לשינוי. טוב יעשו המעצמות והקהילה הבינ"ל בשנים הקרובות אם לא יבזבזו את זמנן להוביל תהליך בינ"ל כושל אלא יחזקו את השת"פ הכלכלי הישראלי פלשתיני שיפור מחסומים, הגדלת אשרות עבודה, השקעה בתשתיות אנרגיה, חיבור לנמל ימי ושיפור תנאי החיים לצד ייצור מקומות עבודה.