יש לי שאלה: לו היה לכם עסק. עסק שהשקעתם בו את כספכם, עמלתם על שגשוגו, עברתם אתו ימים קשים וכאלה טובים וברוך השם העסק משגשג. אבל, כמו כל בעלי עסקים, גם אתם רוצים שהעסק יצמח עוד. לגטימי.
ומבין המרואיינים שבאים לנסות את מזלם ולהתקבל למשרת המנהל, האסטרטג, של העסק שלכם, מגיע אדם שנראה כמו מנהל, מדבר כמו מנהל, עושה רושם של מנהל אבל שאתם מנסים לרדת לקורות חייו בהקשרים ניהוליים, אפעס, אתם מגלים שניהול ורצינות לא היו הצד החזק שלו.
עזבו ניהול. אתם מבינים שמי שמולכם אשף דיבור. אבל רק דיבור. ניהול לא ממש אפילו עבודה, לא ממש. עקביות גם כן היא לא הצד החזק שלו, לפחות לא במה שקשור למבחנים קשים ואם הוא יכול אז הוא מעדיף לקצר הליכים.
עוד באתר:
אבל. אל תדאגו בנושא אחד. אם אתם רוצים שעובדי החברה שלכם ישנאו, אבל ממש ישנאו את עובדי החברה המתחרה שלכם, הוא יספק את הסחורה. אשף דיבור, כבר אמרנו.
עכשיו עצרו לרגע. החליפו את ה"עסק" עליו אנחנו מדברים ב"מדינה" ואת ה"מרואיין", אשף הדיבור חסר המעש, ב"יאיר לפיד".
האיש "שדואג" לחינוך החרדי בהצהרות משסות, כלל לא עשה מבחן בגרות.
האיש שדואג לשוויון בנטל וגיוס שווה לכל ובתואנה זו מעלה על נס את הפילוג וההסתה, שירת בעיתון צבאי. איך נאמר? לא שדה הקרב ואפילו לא יחידת טכנולוגיה. עיתון. צבאי. כלומר אם לכתוב בעיתון זה שירות צבאי אז ביתד נאמן, העורכים משרתים בקבע?
האיש שכביכול מסמל את הדמוקרטיה ואת החילוניות התל אביבית הקים מפלגה דיקטטורית שבה הוא השליט היחיד. כן, כן, ה-י-ח-י-ד.
נדמה, שלא רק קורות חייו דלים ממעשים לבד מהשתתפות בתכני בידור ופנאי, אלא גם מעשיו היום, מלאים בפופוליזם מהזן הנמוך ביותר שקיים בכנסת ישראל, ובקדנציה הזו, יש הרבה פופוליזם.
אז מה סגרנו, הייתם נותנים לו לנהל את העסק שלכם?
