הסופר ירוחם לנדסמן וסיפורי החסידים | פרק ראשון בסדרה

הספרות החרדית התקדמה בצעדי ענק, משני מדפים מאובקים עם ספריו של הסופר הוותיק מ. ליהמן שנלקחו שוב ושוב על ידי הילדים שחיפשו משהו כשר וטוב לקרוא, יש היום מגוון רחב, אולי אפילו רחב מידיי. וכך מהימים בילדותי, שהספרייה העירונית התהדרה בעמודה אחת מתוך שתי קומות של ספרים שנקראו "ברוח היהדות" היום ישנן ספריות שלימות לספרות משלנו והמקום צר מלהכיל את הסופרים מהמגזר שחלקם פרצו את הגבולות והם מגיעים גם לציבור שאינו שומר תורה ומצוות. בימים הקרובים נהיה עם ארבעה סופרים וסופרות שיפרשו בפנינו את עולם הכתיבה ממנו באו ואליו כיוונו, ההתפתחות של עולם הספרות במגזר החרדי ולאן פנינו מועדות.

עם שאין לו עבר – אין לו עתיד.

אצל ירוחם לנדסמן כותב הסיפור היהודי – חסידי בעיתון משפחה, המקום ממנו הוא בא לכתוב ולספר, שונה ומקורי. "בילדותי קראתי את הסדרה של מ. ברעם ידעתי אותה ממש בעל פה והתחברתי אליה במיוחד. הספרים שמשלבים בתוכם היסטוריה וידע על העם שלנו הם החשובים ביותר בעיניו. "עם שיש לו עבר – יש לו עתיד" וחשוב מאד שילדים ידעו את העבר שלהם גם הוא עובר דרך סיפור.

לנדסמן החל לכתוב במגזין "משפחה" בשנת תשס"ד, "הסיפור הראשון שלי היה כבר חצי כתוב אצלי בטרם פורסם, תמיד קראתי את הסיפורים של יאיר ויינשטוק וחשבתי שהסיפור שלי יכול להיות מוצלח, קצת יומרני מצידי אבל שלחתי את הסיפור שלי לעורך דאז, כדי שיהיה במגזין של סוכות ולהפתעתי הוא התקבל- כך בעצם התחלתי, לא גילו אותי- אלא אני גיליתי את עצמי".

עוד באתר:

פרשת שחיתות חמורה

פשיטה משטרתית: יו"ר ההסתדרות עוכב, גל מעצרים נרחב

שמעון כץ

צפו בראיון הנדיר

'שר הצללים' הדגיש: "הפכנו קטסטרופה לניצחון אסטרטגי"

שמעון כץ

בצפון הארץ

צפו במרדף: נהג המשאית השתולל וברח מהשוטרים

שמעון כץ

משא חוצב להבות

נאום תקיף נגד גיוס: הבמה הנפרדת של הרבנים הספרדים

נתי קאליש

האם כדי להיות סופר טוב צריך לגדול על ספרים טובים או שסתם תהיה את התשוקה הזו? ירוחם לנדסמן מספר שתמיד כתב, "הייתי עורך את העלון בתלמוד התורה שלנו וכנראה שזה היה בי כל הזמן, סיפור בהמשכים עוד לא כתבתי, אבל עכשיו אני עובד על זה. סיפור שישלב בתוכו גם עובדות היסטוריות, אבל הוא יהיה שונה ממה שכתבתי עד עתה".

על השאלה אלו ספרים הוא עצמו נוהג לקרוא, הוא אומר כי פרט לסופר יאיר וינשטוק שממנו זה כמעט התחיל. הוא מעריץ גדול של הרב וולך וכל ספר שלו שיוצא לאור הוא גומע בשקיקה. לעומת זאת השוק שהחל להיות היום מפוצץ בספרי קומיקס זהו דבר שלא טוב בעיניו, "הילדים מקבלים הרבה ציור ופחות מלל וידע וזה חבל מאד, כמה כבר לומדים מזה על העבר המפואר שלנו? כמה ידע יש לילד מקומיקס?- ספר מקורי הוא הדבר האידיאלי בעיני".

מחר, הסופרת הדסה ארשת תספר על המקור המפתיע ממנו הבינה כי יש בידה יכולת לכתוב, הבקשה שהגיעה מאיש החינוך ומדוע היא הפסיקה לכתוב?