קטן עליהם: נזק של שלושה מיליארד דולרים • האזינו

יומן החוץ: היציבות המעורערת בבלקן • טראמפ שולל סיווג בטחוני • הלווין המסתורי של הרוסים • הויכוח על ההתחממות הגלובלית שמסב להודו נזק של מיליארדי דולרים

דוד קליגר

י"ב באלול תשע"ח, 23/08/18 01:12 עודכן: 23/09/24 23:52

א+

א-

• 27 שנים עברו מאז פרצה מלחמת יוגוסלביה, או "מלחמת הבלקן השלישית" כפי שמכנים אותה אחרים. מי מהמאזינים שחצה את גיל שלושים וחמש בטח זוכר היטב את הדרמה שהיתה אז, במה שהיה המלחמה הראשונה ולמעשה היידה על אדמת אירופה, לאחר תום מלחמת העולם השניה. מנהיג יוגוסלביה סלובודן מילושוביץ' הורה אז על מלחמה והוצאה להורג של בוסנים ואלבנים רבים, במה שנבע ממאבקים אתניים, פוליטיים, כלכליים ותרבותיים בני מאות שנים בין סרבים, בוסנים, קרואטים ואלבנים. בסופו של דבר היה זה נשיא ארה"ב ביל קלינטון שדחף את נאט"ו למלחמה – מה שהביא להכרעה תוך זמן קצר ולפירוקה של יוגוסלביה לשש מדינות שונות.
אבל מי שחשב שאירועי הימים ההם יישכחו, מגלה כי מידי פעם הם צצים והיציבות בבלקנים מתערערת. לפעמים בעוצמה חלשה, לפעמים ברעש גדול, כזה שמראה כי כי קרבות שיפרצו בין הצדדים הם עניין של זמן.
ביומן ניתן לשמוע את ההתלהמות סביב ביקורו של ראש ממשלת סרביה באתר סרברניצה – מקום בו נטבחו בוסנים רבים.

הנושא הזה חומק מזרקורי התקשורת, אבל בתקופה האחרונה אנו חווים שוב מאבק בין הלאומים השונים באזור. הפעם מדובר בריבים מתוקשרים לקראת הבחירות שיערכו בחודש אוקטובר למניינם. שני הצדדים מנסים לשלהב את הרוחות באמצעות נקיטה בדעות קיצוניות, כשהבוסנים וגם הסרבים מנסים להצטייר כקרבנות המלחמה ההיא. ואם תהיתם, גם הפעם המלחמה הקרה בין ארה"ב לרוסיה באה כאן לידי ביטוי. ארה"ב תומכת בבוסנים, הרוסים בסרבים, והקרב, הקרב רחוק מסיום.

• ההודעה הדרמטית שנשאה דוברת הבית הלבן שרה האקבי סנדרס, הראתה שוב שטראמפ הגיע לשנות סדרי בראשית. הפעם עמד על הכוונת ג'ון ברנן, ראש ארגון הביון האמריקני ה-CIA בתקופת כהונתו של אובמה. זו הפעם הראשונה שבה נשיא שולל את סיווגו הביטחוני של אישיות כה בכירה בקהיליית המודיעין האמריקאית, אבל לטראמפ נמאס מהעובדה שברנן חותר נגדו ומופיע שוב ושוב בתקשורת האמריקנית ומדבר נגד טראמפ, תוך שהוא מנצל את סיווגו הבטחוני המיוחד וחושף פרטים שיכולים להציג את טראמפ כמשתף פעולה עם רוסיה.
גם אם מישהו יראה בכך צעד לא דמוקרטי, טראמפ דווקא סבור שבכך הוא מגן על הדמוקרטיה.

הדברים שנשא טראמפ בפגישת הפסגה שלו עם נשיא רוסיה פוטין קוממו עליו רבים, אבל בשבוע האחרון העבירו אנשיו של הנשיא לגורמי החקירה למעלה ממיליון מסמכים מתקופת הבחירות שמראים בצורה הברורה ביותר שלא הי לו קשר להתערבות הרוסית בבחירות, כך שמבחינתו הוא לא מעורב בשום צורה שהיא במעורבות הרוסית, וגם לא אמור לדעת שהיא אכן קרתה כפי שהאשימו אותו מתנגדיו וגורמים אחרים באף.בי.איי.
משכך, טוען טראמפ, כאשר ברנן משתמש בגישתו הבלתי מוגבלת למסמכים מסווגים ומנסה לעשות בהם שימוש כנגד הנשיא הנבחר, הוא זה שפועל נגד הדמוקרטיה. וכאילו לא די בזאת, לדברי גורמים בבית הלבן, בתקופה הקרובה ישלול טראמפ את הסיווג הבטחוני של בכירים רבים נוספים. הכל, כדי למנוע זעזועים מיותרים שנעשים במכוון על ידי מתנגדיו השונים, ובשם הדמוקרטיה.

• אם חשבתם ששמעתם הכל במאבק בין המדינות, נביא לכם קטע ביומן שיראה שמדובר בשני יריבים שיעשו הכל, אבל הכל כדי לנצח את הצד השני שבעיניהם מאיים על העולם. ילים פובלט, עוזרת מזכיר המדינה לענייני בקרת חימוש תקפה את רוסיה בדיון שנערך בוועידת ההתפרקות מנשק של האו"ם בז'נבה ואמרה כי הרוסים מפעילים לווין מסתורי ומסוכן בחלל.
"משרד ההגנה הרוסי הכריז לאחרונה כי כוחות החלל שלו קיבלו לידיהם את מערכת הלייזר הניידת, שעליה הכריז ולדימיר פוטין בנאומו מ-1 במרץ השנה. המנהיג הרוסי בעצמו רמז לכך שכלי נשק בחלל הופכים ליותר מקובלים מבחינה פוליטית וצבאית" אמרה הנציגה האמריקנית. היא הוסיפה כי "עבור ארצות הברית, זוהי עדות נוספת לכך שהפעולות של רוסיה אינן תואמות את דבריה".

פבלוט תקפה את הצעת האמנה ואמרה כי יש בה "פגמים רבים". עוד אמרה כי "יש לציין התנהגות לא שגרתית, ואף מאיימת, במסגרתה נצפה לוויין פועל בניגוד למה שבעליו טענו שהוא מיועד לעשות – והדבר גורם לנו לדאגה רבה".

• קריאות מצוקה רבות מגיעות מדרום חצי האי ההודי, מאלפים רבים שממתינים לסיוע, מזון, תרופות או מים זורמים, לאחר שהמונסונים – הגשמים החזקים ביותר בעולם פקדו את האזור כמידי שנה. הפעם, הם היו חזקים יותר מתמיד ו-400 איש קיפחו את חייהם. ההודים אולי אדישים יחסית למראות של שטיפונות כתוצאה מהמונסונים, אבל 800 אלף איש שנאלצו להימלט מבתיהם, ומאות בתים שנהרסו עד היסוד בשטפונות העזים ביותר במאה השנים האחרונות, הם משהו שגם בהודו לא רגילים אליו.
בינתיים הממשלה המרכזית בניו דלהי שיגרה יחידות צבאיות כדי לעזור לתושבי המחוז, אך הפקידים המקומיים ממשיכים להתחנן לסיוע נוסף ועל פי חישובים ראשוניים – מחיר הנזק לתשתיות נאמד בכשלושה מיליארד דולרים. ואיך לא גם בנושא הזה ניתן למצוא שתי דעות ניציות. וויכוח בין מי שטוען שמדובר בנזקים כתוצאה מההתחממות הגלובלית הקשורה בתעשייה לבין מי שטוען שדווקא התעשייה תוכל לעזור לאנשים להיות מוגנים ממקרים לא צפויים שכאלו. עוד מאבק, עוד מלחמה חובקת גלובוס, שנראה כי לעולם לא תוכרע.

האזינו:

(יומן החוץ בהגשת שלמה ריזל, משודר מדי שבוע ביום שלישי בשעה 20:45)