נדמה שאין בית שמחובר לפיוטי הסליחות הספרדיים שלא מכיר את השם ר' משה חבושה. הוא מנוגן כמעט בכל בית בימים אלו והוא כמעט שם נרדף לפיוט ול'מקאמים', אך בראש ובראשונה אני שואל את החזן ממה הוא היה הכי מתרגש בעבר מזמן שהיה ילד בימים אלו?
"אני זוכר בערגה את בית הכנסת 'שמש -צדקה'", אומר לי חבושה, "אני זוכר את החזן שהיה רבי יעקב מוצפי זצוק"ל, שהיה קורא את הווידוי הגדול ביום הכיפורים ואת 'וידוי דרבינו ניסים' והיו בוכים כל הקהל בקול גדול. מהפחד כילד קטן הייתי יוצא החוצה, הייתי כבן שש וזה חרוט לי בעצמות", הוא מספר בהתרגשות.
וכשר' משה חבושה נשאל האם יש מנהג כלשהו ממנו הוא לא זז בימים אלו, הוא עונה: "דווקא לא קשור לשירה ופיוט, יש את תיקוני הזוהר הקדוש, המתאימים לימים אלו, אני לא מוותר על זה ואני קורא בכל יום מימי האלול, עד יום הכיפורים אז אני מסיים. זה אחד הדברים שגורם לשמחה גדולה ממש, אני זוכה לעבור על תיקוני הזוהר בימים האלו".
עוד באתר:
יש ראש השנה או יום כיפורים מיוחד שאתה זוכר? "אני זוכר שהביאו עוד חזן לבית כנסת שיעזור לי בבית כנסת של מרן רבינו עובדיה יוסף זיע"א, התחלתי 'למנצח' של מנחה של יום הכיפורים והתכוננתי להמשיך ולעלות חזן למנחה, ואז הרב קרא לי ואמר לי: "לא תעלה מנחה, אני רוצה לשמור אותך לתפילת 'נעילה'".
ומה אתה עושה ב'נעילה'? "את ברכת הכהנים של תפילת נעילה אני מסיים דקה, אבל בדיוק דקה לפני השקיעה, והרב כל הזמן היה מתפעל מהדיוק, היה נותן לי צ'פחות של חיבה ולוחץ את ידי בחום, מרן זצוק"ל מאד אהב שאני מסיים מדויק בדיוק כמו שהוא רוצה, כל שנה אני מתרגש מזה ונזכר בזה. ובכלל כל ראש השנה מאז שהרב נפטר כל קטע בתפילת ראש השנה מזכיר לי אותו וחודר לי לעצמות", הוא מספר.
מעניין אותי האם אדם שמחובר לעולם המוזיקה דרך הפיוטים אותם אנחנו חווים בימים אלו, מחובר לאלול במיוחד ואני שואל את ר' משה חבושה האם בגלל הפיוטים ועניין הסליחות שהוא 'החזן' בה"א הידיעה, זה מחבר אותו לאלול כל השנה.
ר' משה מחייך קלות ועונה בשלילה "למה אני אשקר לך?" האמת שלא. אולי חודשיים לפני הסליחות כשאני נכנס להקליט מעט הקלטות לקראת הימים הנוראים ומקליט כמה דברים אז אני נכנס לאווירה, אבל לא כל השנה.
"יש לך קול יפה"
יש סיפור שמסתובב שהרב עובדיה זצוק"ל אמר לך 'לי אין קול יפה' ואתה אמרת 'אם לרב אין, אז למי כן?' והרב עובדיה ענה 'לך ר' משה יש', זוכר?
חבושה אמנם זוכר את הסיפור ואומר שלדעתו זה לא היה בימים נוראים, זה היה בזמן פיוטים רגילים שישבנו ושרנו יחד, 'לא זכור לי שזה היה בזמן סליחות' הוא אומר.
אין ספק שהפיוט בכלל ור' משה חבושה בפרט הם שם נרדף לאוטנטיות ולשמירה מדויקת על מסורת, בשל כך אני מתעניין מה דעתו באשר לתפילות הסליחות הנאמרות בליווי כלי נגינה?
ר' משה עונה בפסקנות "לדעתי לא מתאים, נקודה". הוא מוסיף כי בעבר הציעו לו בכמה קהילות לעשות מעין מופע פיוטים שלא קשור לסליחות ולאחר מכן לעשות סליחות, "לא הבנתי איך אפשר לעבור מכאן לשם, הרי סליחות זה דבר שצריך להתרגש ממנו, לבכות ממנו - איך נעשה את זה אחרי פיוטים?" הוא תוהה.
אני מוסיף ושואל מה במקרה שהאנשים מתרגשים מסליחות כאלו? והוא חוזר ואומר: "לא מתאים, כל דבר בעתו, כל מקום במקומו, וכל דבר בזמנו... אפילו לשחק עם 'מקאמים' יותר מדי בסליחות נראה לי מיותר. רק מה שנהוג ועשינו בעבר, עושים גם היום".
מה מבחינתך בימים אלו השיא? תפילת נעילה? הפייטן דווקא מפתיע אותי ואומר שלהתרגש מתפילת נעילה לפעמים זה נראה קצת 'לברוח' מהימים האלו אולי מפני שזה ממש בסוף, "הפיוט 'אחות קטנה' של ראש השנה, פיוט שפותח את ראש השנה והמלים שלו מקפלות בתוכו את הגלות הקשה, האיחול 'תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה', בעיני הוא סמל לסיום שנה ותחילת שנה חדשה ומבורכת, זה נראה לי הזמן שהכי מרגש אותי".
לסיום, מספר ר' משה כי הוא משמש כחזן בימים הנוראים בישיבת "אור החיים": "היום אני אצל הגאון רבי ראובן אלבז בישיבת 'אור החיים', יש שם תפילה עצמתית..".
"אני מאחל שנה טובה למאזיני קול חי ולקוראי האתר, שנזכה שיפוצו מעיינות האור חוצה ונזכה לשנה טובה ומבורכת", הוא מברך.
