למה יש בעולם הזה צרות וקשיים? למה לא הכל הולך לנו חלק ופשוט? אי אפשר לשבת קצת ולנוח מכל הטרדות?
פרשתנו פותחת במילים "וישב יעקב" – יעקב רצה קצת שלווה, לשבת בשקט. והנה, מתברר שזה לא רצוי. על המילים "וישב יעקב" אומר רש"י: "ביקש יעקב לישב בשלווה קפץ עליו רוגזו של יוסף. צדיקים מבקשים לישב בשלווה, אומר הקב"ה: לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא, אלא שמבקשים לישב בשלווה בעולם הזה?!"
נראה בפשטות כי בקשתו של יעקב "לישב בשלווה" לא הייתה דבר רצוי, ואף היה בזה חיסרון וכעין חטא. אבל איך ייתכן שיעקב, המובחר שבאבות, יבקש דבר שאינו חיובי?!
עוד באתר:
יתרה מכך, מהמשך מאמר חז"ל הנ"ל משמע, שזו דרכם של צדיקים בכלל – "צדיקים מבקשים לישב בשלווה…" – ואם זו הדרך החיובית והמתאימה לצדיק, מדוע אין הקב"ה שבע רצון מזה?
ברור לנו שהצדיקים המבקשים לישב בשלווה אינם מחפשים נוחות, רווחה או חיים קלים, אלא כל כוונתם היא לשם שמיים. הם מבקשים את השלווה והמנוחה, רק כדי שיוכלו להתעלות יותר בעבודת ה' ולהגדיל את שם ה' בעולם, מבלי שיהיו מופרעים על ידי כל מיני בעיות וקשיים. אם כך, למה זה לא טוב?
התשובה היא ששלווה כזאת, אף על פי שהכמיהה אליה נובעת מן הקדושה – אין מקומה בעולם הזה, אלא רק בעולם הבא. שם, בגן עדן, יושבים הצדיקים "ונהנים מזיו השכינה".
אבל כאן, בעולם הזה? הדגש הוא על עבודה, על התמודדות עם קשיים ובעיות. עבודת ה' מתוך שלווה היא בבחינת שכר עבור הצדיקים, אך אינה בבחינת עבודה.
ומה איתנו? באנו לעבוד! נזכור שכל התמודדות מקדמת אותנו בעבודת ה'. כל קושי, טומן בחובו סיכוי לשיפור ולהתקדמות. כל חוסר מנוחה הוא אפשרות להתעלות ולצמיחה.
נסי להיזכר בקושי שקידם אותך, שעזר לך לעבור שלב, וחשבי עם עצמך – האם היום במבט לאחור היית מוותרת עליו ועל ההישג שאליו הגעת בזכות אותו קושי? אם נביט על כל קושי כעל אתגר חדש בעבודה, נצליח ליהנות מהדרך, ונעבוד את ה' בשמחה!
הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי" – אימון וייעוץ לנערות ונשים, מרצה, מנחה ושדרנית רדיו
