דיכאון היא אחת מהמחלות הנפוצות ביותר. על פי הערכות, אחד מכל חמישה אנשים יסבול מדיכאון במהלך החיים שלו. הסיבות לדיכאון רבות ומגוונות, ועשויות לנבוע מסיבות פיזיולוגיות, התמודדות עם מחלות קשות, תגובה לאירועים טראומטיים כמו אובדן, אבטלה, איבוד קשרים עם אנשים חשובים לנו. לפעמים בגלל הצטברות של מצבי לחץ ולפעמים פשוט בגלל מחסור בשינה. ראשית, לרוב, הסימפטומים של דיכאון הם מצב רוח ירוד, שינויים בתיאבון, עייפות מוגברת הפרעות שינה, חוסר אנרגיה, מצב רוח ירוד באופן ממושך, תחושת אשמה, דימוי עצמי נמוך, הפרעות בריכוז ועוד. הדיכאון עצמו יכול להיות כרוני ומתמשך לאורך שנים, או להופיע בגלים שנמשכים מספר שבועות, ולפעמים מספר חודשים.
חשוב לא להתעלם מהסימפטומים כי הם עלולים להחמיר עם הזמן, למרות שנראה לנו שאנחנו בשליטה, ונצליח ברגע שנרצה לרומם את מצב הרוח שלנו. אבל הדיכאון מתחיל בהדרגתיות לרוב ולא ברגע אחד. בשלבים הראשונים האדם מרגיש שהוא גולש במדרון הדיכאון. הוא מרגיש שזה בשליטה, ולכן הוא מאפשר לעצמו להחליק עוד ועוד. עד שביום שהוא מנסה לעצור את ההחלקה הוא כבר לא מצליח.
וכעת כדי להתמודד עם דיכאון או שלבים ראשונים בהתפתחות הדיכאון, יש להתחיל ולאתר גורמי לחץ אפשריים ולבדוק האם התרחשו שינויים משמעותיים בסביבה האישית או במקום העבודה. אנחנו פחות עם החברה שאנחנו אוהבים או שיש עלינו לחץ בעבודה שאנחנו לא רגילים אליו. לחצים כאלו עלולים להגביר את הדיכאון ולכן חשוב לשים לב ולראות איך אפשר לפתור את המצב בצורה יעילה ללא לחצים.
חשוב להקפיד על שעות שינה מספקות.
חשוב להקפיד על סדר יום קבוע, ובסדר יום הזה לכלול פעילות גופנית כל שהיא. חשוב גם להקפיד שעות אכילה מסודרות.
עוד באתר:
אנשים שסובלים ממצב רוח מדוכדך נעזרים הרבה באוזן קשבת ותמיכה רגשית . ומצד שני יש אנשים שהדבר דווקא מקשה עליהם, כי הם מרגישים שלא מבינים אותם. וזה תלוי בהם. אם הם רוצים, הם ברגע אחד יכולים לצאת מהמצב הדיכאוני, ולכן הם מעדיפים לא לספר לאנשים כמה קשה להם.
אם כך, חשוב שכל מתמודד ייבחר בדרך שטובה לו.
חשוב למצוא זמן במהלך היום, כל יום. למצוא זמן לעסוק בעשייה משמחת, מוזיקה נעימה, אוכל טעים, פעילות חברתית, קריאה, וכדומה. אבל מצד שני, אירועים כמו בר או בת מצווה, חתונה עלולים להכניס אותו למצב יותר מדוכא כי הוא משווה את עצמו לחברה. כמה להם טוב וכמה לו רע. ולכן זה לא תמיד יעיל להגיע למקומות כאלה.
אני יודע שזה קשה אבל חשוב להמשיך לעבוד ולא להתפטר, כי זו נטייה שמאד מתחזקת בזמן דכאון. אפילו אם לעבוד פחות, אבל לעבוד. כי הדיכאון יעבור ואז נהיה בלי עבודה….אולי דבר שיכניס אותנו לעוד דיכאון. חשוב אם כן לא לקבל החלטות הרות גורל. קודם נטפל בדיכאון, ורק אחר כך, כשנצא ממנו, ננסה להחליט מה לעשות בחיים שלנו.
עוד עשייה שיכולה לעזור בזמן דיכאון היא לעשות משהו בשביל מישהו אחר. גם אם אנחנו מרגישים שאנחנו לא יכולים לעשות כלום בשביל עצמנו בגלל הדיכאון, אפשר לעשות משהו בשביל מישהו אחר. ואפילו לאדם שסובל מדיכאון זה יכול ליצור תחושה טובה. קודם כל כי האדם הדיכאוני חושב הרבה על עצמו, כמה רע לו כמה לא מבינים אותו. כל המחשבות האלו יכולות להיות נכונות אבל חשוב לראות איך מידי פעם אנחנו יוצאים מהמעגל הזה של רק לחשוב על עצמנו. אנשים שמחים ויצירתיים בחיים לא משקיעים הרבה מחשבה על עצמם אלא על כל מיני דברים שיש בעולם. ולכן עשייה למען מישהו אחר יעילה. חוץ מזה היא גם יעילה בגלל שיש בה תחושת סיפוק ומשמעות, שהנה תרמתי והענקתי למישהו אחר. ולרוב, אדם שסובל מדיכאון גם סובל מתחושת חוסר משמעות.
כשאנחנו בדיכאון, העשייה השגרתית היום יומית נראית מסובכת וקשה מידי. לפעמים היא נראית גדולה עלינו. ולכן אנחנו לא מתחילים אפילו להתמודד איתה. ולא כדאי להילחם בתחושה, אלא פשוט לעשות דברים קטנים במנות קטנות ובהדרגתיות. נתחיל במשימות קטנות, כמו לקום בבוקר ולהתלבש. או לשטוף כלים. או אפילו לטאטא את הרצפה. לסדר את המיטה. זה לא דורש מאמץ חשיבתי, זה לא קשה במיוחד אבל זה יתן לנו תחושה שעשינו משהו. מחר נעשה משהו נוסף.
חשוב בזמן דיכאון לקום מן המיטה. אנשים בדיכאון נוטים להישאר במיטה במקום לעשות משהו יצירתי . דווקא השארות במיטה מביאה להידרדרות הדיכאון.
במקרה של מחשבות אובדניות, חשוב במהירות לפנות לטיפול מקצועי.
