מאות תאומים עברו באושוויץ תחת ידיו האכזריות של דר' מנגלה ימ"ש, יפה לורנצי היתה נשואה לאחד מהם.
בעלה ע"ה היה בן שבע כשפרצה המלחמה וסיפור ההשרדות שלו מופלא, מלווה באמונה, תקווה ואופטימיות.
הראיון המלא שודר בתכנית "עניין משפחתי" בהגשת רחל פסטג
בספרה של יפה, "הד צעדי" מופיע שיר שכתבה לבעלה לאחר פטירתו.
עוד באתר:
חנוכה באושוויץ
באושוויץ, בגיהנום עלי אדמות
קיימת בדבקות את מצוות הדלקת נרות חנוכה
חנוכיה לא היתה לך, לא סופגניות חמות
לא לביבות מטוגנות, מעשה ידי אמא אוהבת
גם אמא כבר לא היתה לך
רק חוטים שנפרמו, בתושייתך כי רבה
משמיכה מרופטת, שנמשחו בנוזל שומני
העיקר הנרות להדליק, לשמח את הלב
להאיר את החשכה, שלך ושל הילדים
בבלוק התאומים היתומים
האור לא חיכה לכם בקצה המנהרה באותם ימים
אור הנרות הפיח בכם תקווה לשעה קלה
אלוקים היה בעזרך
נס קרה וניצלת
נרות חנוכה הדלקת כל ימי חייך בשמחה ובדבקות
תמיד הפלגת בזכרון, לחנוכה בגיהנום
עד אותו יום
נר שישי של חנוכה
בו החזרת נשמתך לבורא העולם
לא כבה אורך, אתה מאיר לנו את הדרך…
