לא, הטור שלי לא נכתב בין בועות סבון לשאיפת אדים של אקונומיקה, גם לא בין סידור ארונות או קרצוף מסילות. הטור שלי נכתב כשלידי כוס קפה ואפילו עוגיה.. הפרורים לא מציקים לי. אולי קצת הקלוריות…
השנה, יש לי פריווילגיה. אני לא בבית בחג. מה שאומר שהבית סגור ואת החמץ נמכור לגוי. כן אני מניחה שגם השנה הרי פטור בלא כלום אי אפשר וחמץ גמור ודאי לא נשאיר בבית, כך שבשבוע הבא גם אותי תמצאו בינות לארונות המטבח וגם המקרר והתנור לא יגרע חלקם והעוזרת כבר יודעת שבשבוע הבא יש שעות נוספות.
לא, אל תקנאו בי. היו הרבה שנים של קרצופים וניקיונות, של עבודה עד השעות הקטנות, של תריסים וחלונות ושאיפה של כימיקלים וחומרי ניקוי רעילים.. והייתה גם שנה אחת של בית חולים כשהחלטתי לערבב שני חומרים ויצרתי לי אדים רעילים שהביאו לקוצר נשימה ולבית החולים..
הרהורים משנים עברו עולים במוחי הקודח, ערבי פסחים לחוצים יותר או פחות. ערב פסח כשאני ממש לפני לידת ביתי השניה, וערב פסח אחר בו עבדתי במערכת עיתון ממש עד לרגע האחרון..
ואני לא יכולה לדבר או לכתוב על ערב פסח בלי להזכיר את אמא שלי שתחי'. הרבה כתבות שלי בערבי פסחים התחילו במילים: אמא שלי מתחילה לנקות את הבית לפסח בט"ו בשבט. אמא שלי היא אישה מסודרת , יעילה, עקבית ומאורגנת.
עוד באתר:
אמא שלי כזאת. אני לא. נכון שבכל שנה גומלת בליבי ההחלטה שגם אני השנה מתחילה את הנקיונות בט"ו בשבט. משום מה החלטות לחוד ומעשים בלי שום קשר.
אז היו שנים שאמא הייתה גרה קרוב. היא הייתה מגיעה אלי הביתה ופשוט מכריחה אותי להתחיל.
וכך גם אני זכיתי להגיע לליל הסדר עם נשימה ודופק סדיר.
נשים יקרות, אני מנסה בכל התוכניות שלי להביא אליכם טיפים ורעיונות שקצת יקלו עליכן את העבודה. החל ממומחיות לסדר ולארגון, עבור דרך שיחות חיזוק באמונה ובשמחה ופסיכולוגיות ויועצות למיניהן.
והייתי רוצה לתת לכן עוד כמה טיפים מהניסיון האישי שלי. ואם רק אחת מכן תיעזר אפילו במשהו והיה זה שכרי.
- לעבוד עם רשימות. בתור מי שקצת סובלת מהפרעות קשב אין לכן מושג כמה רשימות הן דבר מועיל. זה מוריד לך את העול מהראש ועוזר לך לתכנן את הימים הבאים. ועוד יותר מועיל לסמן וי על כל פעולה שנעשתה.
- לעבוד עם מוסיקה שאוהבים. מוסיקה עושה שמח. מוסיקה עושה טוב על הלב. לא תרגישי איך הזמן עובר והנה סיימת עוד ארון, או מגירה, או מדף במקרר.
- בבקשה ממך אל תדלגי על ארוחות. גם אם אין לך זמן לבשל, סנדוויצ'ים קטנים מלחם מלא עם חביתה או טונה וירקות יעשו את העבודה. וכמובן לשתות הרבה מים.
- הפסקות קפה. מידי שעה או שעתיים לעצור הכל גם אם את ממש באמצע, הכיני לך כוס קפה טעים (מומלץ עם קוביית שוקולד) שבי, רצוי על כורסא נוחה עם רגליים מוגבהות תהני מכל לגימה ורק לאחר מכן תמשיכי הלאה..
- לא לוותר בערב פסח על פעילות גופנית. את לא רוצה להגיע לליל הסדר עם גב או צוואר תפוסים וגם לא עם כאבי רגליים. וזה לא משנה אם את במכון כושר או סתם נוהגת לצאת להליכות.
- אם את עובדת בקצב ושוכחת לנשום מידי פעם, אז בבקשה שוב לעצור (לא קשור להפסקות הקפה..) לקחת שאיפה עמוקה לחמצן את כל הגוף ולאט לאט לנשוף בחזרה את האוויר. שימי לב שהנשיפה תמיד תהיה ארוכה יותר מהנשיפה. לחזור על התהליך 3-4 פעמים.
- שבוע לפני פסח לא משנה מה ההספקים שלך בבית, את עוזבת הכל ונכנסת למטבח. שם באמת יש חמץ.
- שתפי את הילדים וכמה שיותר. כשהילד מרגיש שסומכים עליו, הוא יעשה הכל כדי להוכיח שצדקת באחריות שהטלת עליו. ילדים זה עם מפתיע. יש להם יכולת הרבה יותר ממה שאת חושבת.
- בבקשה וכאן אני ממש מתחננת, תעבדי עם כפפות. אני ממש לא מוכנה לראות את הידיים שלכן בערב פסח כשהן אדומות, מגורות ופצועות. כפפות לטקס לא מפריעות לעבודה ומגנות על הידיים שלכן.
- הגיע 12:00 בלילה. עבדת מספיק היום. השעה מאוחרת פרגני לעצמך מקלחת טובה שימי קרם ידיים עשיר ולכי לישון. מחר יהיה יום חדש.
המשך עבודה נעימה וקלה…
שלכן,
רחל
