הוועדה החליטה: מצב החירום יימשך

הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), קיימה דיון בהחלטת הממשלה מיום 28.07.19, להציע לכנסת להכריז על מצב חירום לתקופה של שנה אחת נוספת.

ככלל, בהתאם לסעיף 69 לתקנון הכנסת, הצעת הממשלה נבחנת ע"י ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט, וזו מביאה את המלצותיה בפני הכנסת. אולם, כל עוד לא נבחרו חברי ועדות הכנסת, סעיף 69(ז) לתקנון קובע כי סמכויות הוועדה המשותפת יהיו נתונות לוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון, ותקופת ההכרזה על מצב החירום בנסיבות אלה לא תעלה על ארבעה חודשים מיום ההכרזה.

ב-12 ביוני השנה הכריזה הכנסת על מצב חירום לארבעה חודשים, עד ל-12 באוקטובר, ותקנון הכנסת קובע כי על הוועדה להביא את המלצותיה לחידוש מצב החירום עד 14 יום לפני סיום מצב החירום. מועד זה נופל בתקופה שלאחר הבחירות לכנסת ה-22 אך בטרם כינונה, ומשום כך הוחלט לקיים עוד דיון בהארכת מצב החירום עוד בכנסת ה-21, על מנת לתת לכנסת הקבועה הבאה זמן לדון בסוגיה בצורה מסודרת.

עוד באתר:

ההצהרה המלאה

גל הירש לנתניהו: "ראיתי אותך כשליבך נשבר"

קובי אליה

אסון באינדונזיה

המטוס התרסק על צלע ההר, איש מהנוסעים לא שרד

שמעון כץ

צפו באודישן

לראשונה: רולי דיקמן הציע למתמודד מילים וביקש לחן

המלחינים

המקלט הבטוח

איך העגורים באגמון החולה נשארים יבשים בשיא הסערה

קובי פינקלר

יו"ר הוועדה פתח את הדיון וביקש מהייעוץ המשפטי לוועדה לסקור את המצב החוקי והנסיבות הייחודיות של תקופת המעבר, לטובת חברי הכנסת בדיון. עו"ד עידו בן-יצחק, מהייעוץ המשפטי לוועדת החוץ והביטחון, סקר את היסטוריה של מצב החירום במדינת ישראל, וציין כי הקושי העיקרי בגללו ממשיכה המדינה להכריז על מצב החירום, הוא חקיקה אשר תלויה בקיומו של מצב זה, בין אם יש לה קשר ישיר לנושא (למשל נושא המעצרים המנהליים) או קשר "רופף" יותר (כגון הסדרת ענף היהלומים או משק הדבש). כמו כן סקר עו"ד בן-יצחק את ההתקדמות אשר נעשתה בעשור האחרון, לאחר שהכנסת החלה להדק את הפיקוח שלה על עבודת משרדי הממשלה בנושא, וכך הוסדרו כבר ארבעה חוקים ו-144 צווים, ונותרו חמישה חוקים ו-21 צווים אשר תוקפם מותנה בקיומו של מצב החירום.

עו"ד מעין רוזנשטוק, הייעוץ המשפטי למשרד הביטחון: "אני מתייחסת בשם עמדת הממשלה כולה, ולא רק עמדת המשרד. אנו היינו מעדיפים הארכה לשנה נוספת, כפי שביקשנו, אך אנו מבינים את המגבלה שהכנסת הטילה על עצמה דרך התקנון. לגופם של דברים, לא השתנה דבר מבחינה מהותית של קידום ניתוק החקיקה התלויה במצב החירום, בשל תקופת המעבר, ואנו מבקשים את ההארכה הארוכה ביותר האפשרית של ארבעה חודשים".

ח"כ בני גנץ (כחול לבן): "אנו נתמוך בבקשה, היות שהיא נועדה לאפשר את אורך החיים החוקי עד שיוסדר הנושא באופן קבוע אבל, באופן תיאורטי, לו היו מחוקקים חוק לביטול מצב החירום, אשר קובע כי כל החקיקה התלויה עודנה בתוקף, מתוקף החוק החדש, האם לא היינו מביאים לפתרון את הסוגיה הזו שנמשכת כבר 70 שנה?".

עו"ד בן-יצחק הסביר כי זו הצעה קיימת, והנושא נבחן, כך כיום קשה מבחינת חקיקה לקשור את כל הנושאים התלויים בחוק אחד, אם כי, לאחר שיוסדרו נושאים כגון המעצרים המנהליים ותפיסת המקרקעין התלויים במצב החירום, ייתכן מאוד שאת שאר הנושאים ניתן יהיה לפתור בחקיקה אחת.

יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר, ציין בסכמו את הדיון כי הוא מביא להצבעה המלצה על הארכת מצב החירום בארבעה חודשים, כאשר הדיון במליאת הכנסת בהארכת מצב החירום, אם תאשר זאת הוועדה, צפוי להתקיים ב-04.09.19.

בסיום החליטה הוועדה, פה אחד, להמליץ למליאת הכנסת לשוב ולהכריז על מצב חירום עד לתאריך 04.01.20.