אור החיים: לקבל ברכה גם בדבר המנוי

'סגולות להצלחה בעסקים, ולזכות לברכה בדבר גם המנוי והמדוד'

בפרשתינו מספרת התורה על הצלחתו ועשירותו של יצחק אבינו: 'וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ ה" ושואל רבינו האור החיים הקדוש מה התוספת במילים 'ויברכהו ה'???

ומתרץ רבינו הקדוש שמכיון שאמרו חכמינו שבדבר שהוא מדוד וספור, המזיקים יכולים לשלוט ולפגוע, וכלשון חכמים 'אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין', אם כן כאן שנאמר מספר מדוייק של 'מאה שערים' יש חשש שיפגע, ולכן היה כאן ברכה מיוחדת מאת ה' שלא תהא שליטה על דבר המנוי.

עוד באתר:

מדהים

למרות הודעת המשטרה: אותר ניצול בזירת ההתרסקות

שמעון כץ

חיזוק והדרכה

מה לענות לילדים? הגר"ד לנדו: "השם מנהל את העולם"

אלי יעקובוביץ

אחרי קשיי אכילה

לביאה בספארי עברה טיפול שיניים בהרדמה מלאה

קובי פינקלר

צפו בהצהרה

דובר צה"ל: מתקפת מנע לפגיעה בתוכנית הגרעין האיראנית

קובי פינקלר

ובספר 'ראשון לציון' מחדש רבינו הקדוש, שאם האדם מתפלל כראוי על עשירות והצלחה, הברכה שורה גם בדבר המדוד והמנוי, ולא רק שלא ינזק חס ושלום, אלא ימצא בו יותר ממה שהיה. וכמו כן, יצחק אבינו היה מתפלל על הצלחתו, ולכן בירכו ה' כפי תפילתו, והצליח פי מאה ממה שהשקיע.

ובפרשת פקודי שואל רבינו הקדוש האיך ספרו את נדבת המשכן שהביאו בני ישראל, והרי אין הברכה שורה בדבר המנוי???

ומתרץ רבינו הקדוש וזה לשון קודשו: 'כי מנין זה אדרבה מנינו תביא הברכה, כי כל פרט שירבה במספר תגדיל הזכות, ותסובב הברכה למרבה, והטעם, להיותו של המשכן. עד כאן לשון קודשו.

כלומר: אם הספירה הוא לצורך מצוה אין בו חשש נזק, אלא אדרבה תביא לו ברכה, ולכן גם אם סופר ממונו כדי לתת מזה צדקה ומעשרות, יבוא לו ברכה מרובה בעזרת ה'.

[אור החיים תולדות פרק כו פסוק יב; פקודי פרק לח פסוק כא; ראשון לציון מסכת תענית דף ח עמוד ב]